נתחיל בשורה התחתונה: ההחלטה לאסור את כניסתן לארץ של רשידה טליב ואילהן עומאר, שתי חברות קונגרס דמוקרטיות תומכות ה־BDS ובעלות עבר של התבטאויות הגובלות באנטישמיות, הייתה נכונה וראויה.
 

הביקורת המרכזית שהושמעה נגד המהלך היא בשל החשש שיסב לנו נזקים מדיניים, בעיקר נוכח הסכנה לנתק עם המפלגה הדמוקרטית. אז אפשר להירגע: מבחינת הרוב המתון במפלגה, ובראשו המועמד המוביל לנשיאות ג'ו ביידן, צמד המחוקקות האלה הן לא פחות מ"קוץ בישבן".

עומאר וטליב. צילום: Getty Images

 

ביידן, כמו בכירים דמוקרטים אחרים, מבין שהסיכויים של מפלגתו לשוב לשלטון פוחתים אם פני המפלגה יהיו כפניהן של טליב ועומאר. מבחינת אותם בכירים, אם השתיים היו נעלמות פתאום מהמפה הפוליטית, זה היה משמח אותם אפילו יותר מאשר את הנשיא דונלד טראמפ, שהעובדה שהן בולטות דווקא משרתת אותו.
 

ונניח שאכן היה חשש לנזק מדיני. האם זה היה צריך להיות שיקול בקבלת ההחלטה? חד־משמעית לא. שכן, כאשר מדובר בעניין ערכי ומוסרי אסור "לסחור" בו. ערכים ומוסר חייבים להיות מובהקים, פשוטים ובלתי מותנים. לכן, כיוון שאיסור כניסתן של שתי חברות הקונגרס הוא מהלך ערכי, צודק וחוקי – המסקנה היחידה היא שהוא גם נכון.

הכותב הוא תא"ל (מיל') וחבר עמותת מבטחי ישראל