ב־1999 כעס ליברמן על נתניהו, שגילה אהדה למתחרה הגדולה שלו באותם ימים, ישראל בעלייה של נתן שרנסקי ויולי אדלשטיין. הפעם הוא לא כועס. הפעם הוא מנהל קרב הישרדות שהצליח מעל למשוער. הסכם העודפים עם גנץ ממצב אותו עמוק במרכז־שמאל וישמש להזרמת מנדטים לכיוונו.
המשמעות היא שאם הגוש הלאומי לא יזכה ב־61 מנדטים, המחצית השנייה של ספטמבר תפצה על שעמומון אוגוסט, כאשר בני גנץ ינסה להרכיב קואליציה עם ליברמן ומרצ, ועל פי הצהרתו הטרייה של איימן עודה, בתמיכה - לא רק מבחוץ, אלא בשותפות מלאה מבפנים - שלו ושל אחמד טיבי. וכחלופה לרשימה המשותפת, אם ליברמן ולפיד לא ירצו את ה"זועביס", גם עם האלטרנטיבה האחרונה שנותרה. כן, נכון - גם עם החרדים. לעם ישראל זה יהיה מאוד מעניין, אבל רע לתפארת.
התרעות פיקוד העורף