כשהפור נפל: הבחירות ושלוש שנים ללכתו של שמעון פרס מתערבבים במוחי, מכווצים את לבי וזורקים אותי אחורה לבחירות של פברואר 2009. אחרי שהתקבלו תוצאות האמת, עמדנו סביב פרס והבנו שהכדור עובר אלינו - התחלנו בבית הנשיא לשנן את חוק יסוד הממשלה. לאחר מכן עברנו לעשייה: בית הנשיא היה כמרקחה, הוקמו במות תקשורת למפלגות, הוצבו פודיומים, דגלים, חבלול. שולחן גדול הוצב בטרקלין הנשיאותי ועליו מפה לבנה מעומלנת, כוסות מים ופרחים. הכל עבד כמו מכונה משומנת היטב.
 

ברביעי קפצתי בחמש בבוקר ממיטתי ברעננה ודהרתי לירושלים בחולצה לבנה מכופתרת, כיאה לסמנכ"לית בית הנשיא שעומדת לקבל את כל ראשי הסיעות על השטיח שהכנו להם בשער הבית. עברתי עם פרס על הכותרות, העיתונים, סדר היום. ראיתי שהוא מתוח יותר מתמיד, מבין את גודל המשימה, מודע לאחריות, מלא תקווה לבאות ועם זאת כולו ממלכתיות. אחרי שבחרנו חולצה לבנה בוהקת ועניבה תכולה יפה, אמר: "אני מודע לכובד האחריות והמחויבות לעם. הבעיה היא לא מי יהיה שר או ראש ממשלה, אלא מה תהיה מדיניות הפנים והמדיניות הבינלאומית".
 

חשבתי אז לעצמי: אחרי כ־48 שנות כהונה בכנסת, פרס ראה הכל, שמע הכל, ובכל זאת אף פעם לא זלזל בגודל המעמד של הדמוקרטיה במדינה הקטנה שלנו במזרח התיכון. תמיד נשא את כובד המשקל של ישראל על הכתפיים. אני זוכרת שיום אחד, כשהיה משבר לא קטן, אמר: "אני הייתי כאן כשהמדינה הייתה ספק, לא אתן שהמצב הזה יחזור על עצמו". ואני, שהגעתי בגיל שלוש מליטא, הבטתי עליו בעיניים גדולות כאילו היה מלאך השומר על מדינת ישראל.

שמעון פרס, בנימין נתניהו. צילום: רויטרס

 

כל הצוות הגיע. ירדנו ללשכה ופרס נערך לרכבת האווירית של כל הסיעות, קטנות כגדולות. אז ניתן האות, פרס תפס את מקומו בטרקלין, ואני יצאתי לקבל את ראשי הסיעות. לא אשכח את שאול מופז, שאמר שיש חשיבות עליונה לממשלת אחדות. כזכור, לציפי לבני היו אז 28 מושבים ולליכוד - 27, אולם על נתניהו המליצו 65 ממליצים ועל לבני - רק 28. גדעון סער אמר שרק אדם אחד יוכל להרכיב ממשלה: נתניהו.
 

חשבתי בלבי: למה לא אחדות? הרי פרס עשה עבודה היסטורית מדהימה עת עשה יד אחת ברוטציה עם שמיר: פרס הסיג את הכוחות מלבנון לאזור הביטחון, ובמהלך מזהיר הציל את ישראל מ־400 אחוזי אינפלציה בזכות רפורמות אדירות שאי אפשר היה לעשות בלי הסכמה רחבה כל כך. אז זה היה מאוד פשוט: פרס היה ראש ממשלה ושמיר היה שר החוץ וממלא מקום ראש הממשלה, ואחר כך התבצעה רוטציה.
 

אלא שב־2009 הכל היה מסובך יותר: לחצים, מפגשים ושוב נציגים שבאים ויוצאים. אחרי יומיים של מרתון צפוף של התייעצויות מרתקות, ישבנו עם פרס לסיכומים. בסוף היום, כשכל הדיסקים הוכנסו לכספת למשמורת, נשמנו לרווחה. למחרת בבוקר נפל הפור, פרס עלה על הבמה והטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו.
 

שלוש שנים אחרי לכתו של פרס, איש החזון והמעש, האיש שבנה את הביטחון, את מעוז ההרתעה, את תשתית השלום, שר החוץ המיתולוגי של מדינת ישראל, אנו ממשיכים את דרכו, את חזונו, במרכז פרס לשלום ולחדשנות. אני מתגעגעת אליו כל כך, וגם מסוקרנת לדעת מה היה מייעץ לנפשות הפועלות בימים אלה. דבר אחד בטוח: הוא היה אומר להן לחלום בגדול ולהמשיך בכל הכוח ביחד קדימה. 
 

הכותבת היא יו"ר חוג הידידים של מרכז פרס לשלום ולחדשנות. היום תיערך האזכרה לזכרו של שמעון פרס ז"ל