לאחרונה התרוצצו שמועות על המועמדות לגיוס אור אברמסון ומעין הלברשטאט, שעתרו בתחילת החודש לבית המשפט העליון במחאה על סירובו של צה"ל לגייס אותן בתפקיד לוחמות טנקים בחיל השריון. 
 
בימי כהונתו של הרמטכ"ל הקודם גדי איזנקוט נערך ניסוי פיילוט שנועד לבדוק את כשירותן של חיילות במקצועות לחימה במסגרת צוותי טנקים בחיל השריון. ככל הידוע הניסיון עבר בהצלחה, ולמרות זאת המטכ"ל הנוכחי אינו ממהר לאשר את שיבוצן של השתיים בתפקידים קרביים בחיל השריון. 
 
הבג"ץ הזה יתברר כנראה רק בראשית השנה הבאה, סמוך למועד גיוסן של השתיים, ועד אז התשובה השלילית שניתנה להן עומדת בעינה. הטיעון העיקרי של המדינה נעוץ בשאלת "העלות־תועלת". לאחר שאנשי הפרקליטות הצבאית הסבירו לרמטכ"ל אביב כוכבי שנימוק זה לא היה מקובל על בית המשפט העליון בעבר, הוא החליט לשקול את העניין מחדש וצה"ל יגבש את עמדתו מחדש. ייתכן שאחרי הבחירות, כשהלחץ ירפה, התגובה של צה"ל תשתנה.
 

כדי להעריך את סיכויי העתירה לבג"ץ ולהעריך מה יעלה בגורלן של אברמסון והלברשטאט, יש לחזור לבג"ץ המפורסם של אליס מילר מ־1994. 
 
מילר, עתודאית בעלת רישיון טיס אזרחי שלמדה הנדסת אווירונאוטיקה בטכניון, ביקשה להתגייס לקורס טיס. כבר בשלב המיון הראשוני נדחתה בקשתה על ידי הגורמים המוסמכים בצה"ל, בטענה שעל פי הוראות הפיקוד העליון אין לשלב נשים במקצועות לחימה. מילר זומנה לפגישה עם מפקד חיל האוויר ולמרות ניסיונות השכנוע מצדה לא הצליחה לשנות את עמדתו של צה"ל וזה עמד בסירובו לקבל אותה בשל היותה אישה. כשנסגרו בפניה כל הדלתות היא עתרה לבג"ץ, והצטרפו אליה  האגודה לזכויות האזרח ושדולת הנשים.
 
בסופו של דבר בג"ץ קיבל את עתירתה ומילר התקבלה לשלב המיונים המוקדמים, ולא עברה אותו, אבל הפעם על בסיס מקצועי־צבאי ולא על בסיס מגדרי. הגם שמילר עצמה לא הפכה לטייסת, הבג"ץ בעניינה שינה במידה רבה את מעמדן של הנשים בצה"ל ובמדינה. 
 
בדיון בבג"ץ טענה מילר כי גישת המדינה הפוסלת מראש קבלת נשים לקורס טיס היא אפליה אסורה על רקע מגדרי והיא הפרת זכות חוקתית לשוויון בין המינים, משום שיש לאפשר לנשים זכות לשרת בדיוק כמו לגברים, לרבות בתפקידי טייסות קרביות. עוד נטען כי לפסילה הנדונה עלולות להיות השלכות גם על עתידה האזרחי של מילר לאחר  שירותה הצבאי (למשל, קושי להתקבל כטייסת בחברת תעופה אזרחית). 
 
בתגובה טענה המדינה שעיקרון השוויון בין נשים לגברים אינו חל על השירות בצה"ל. כך, למשל, תקופת השירות של גבר בצבא הסדיר וגם במילואים ארוכה יותר משל אישה, והאפליה על רקע זה איננה אסורה אלא מותרת וטבעית.
 
בדיון בבג"ץ, בשל חשיבות העניין ישב הרכב מורחב של חמישה שופטים, ולא שלושה כמקובל. השופטים אליהו מצא, טובה שטרסברג כהן ודליה דורנר הכריעו בעד קבלת העתירה וקבעו  כי יש  לאפשר למילר להתקבל לקורס טיס וכי אין לפסול את מועמדותה על בסיס מגדרי. 
 
השופט מצא קבע כי ברמת העיקרון שונות מגדרית עשויה להיות רלוונטית ולהצדיק הבחנה בין גברים לנשים, אך אם היא לא רלוונטית, אז מדובר באפליה אסורה. חוק שירות הביטחון אכן מבחין בין גברים לנשים באשר למשך השירות וחובת המילואים, עם זאת, לדעתו, השונות במקרה זה אינה רלוונטית עד כדי שתצדיק פסילת נשים לקורס טיס. לדעתו, יש לאזן בין הזכות לשוויון לבין אינטרס ביטחון המדינה, ולכן פסק השופט מצא שיש לאפשר לאליס מילר להתקבל למיון לקורס טיס. 
 
השופטת שטרסברג כהן קבעה כי יש לפעול למימוש עקרון השוויון בין גברים לנשים וכי אין ספק שגם אם זה כרוך בהשקעות כספיות הרי שהשוויון עדיף, וכמו כן, לדעתה, אין ודאות שמאישה בתפקיד טייסת קרב נשקפת פגיעה ממשית בביטחון המדינה. 
 
השופטת דליה דורנר פסקה שאפליה אסורה, כמו במקרה הזה, והיא משפילה ופוגעת בכבודן של הנשים. השופטת  הצטרפה לדעת עמיתיה כי הפגיעה במילר אינה מידתית וכי התועלת התקציבית לצה"ל עקב אי גיוס נשים לקורס טיס פחותה לעומת הנזק שנגרם לנשים בחברה כולה. 
 
שני שופטי המיעוט יעקב קדמי וצבי טל סברו שאין להתערב בהחלטות עקרוניות של הצבא וגרסו שיש לדחות את העתירה גם בשל ההיבטים התקציביים והתכנוניים הכרוכים בשילוב נשים בקורס טיס.
 
כללו של דבר פסק הדין של בג"ץ בעניינה של מילר טלטל ושינה את צה"ל ואת החברה הישראלית ואף הביא לכך שחוק שירות הביטחון שונה. בשנת 2000 נקבע כי לכל אישה יש זכות שווה למלא כל תפקיד בצה"ל.
 
מילר אומנם לא סיימה את שירותה בצה"ל כטייסת, אך היא פרצה את הדרך  לאחרות. בצה"ל משרתות טייסות קרב ומסוקים ונווטות, והן חייבות את שירותן בתפקידים אלו לאישה שניפצה עבורן את קיר הזכוכית. 
 
אבל לא רק בתחום הטיס חלו שינויים, גם תפקידים אחרים בצה"ל שבעבר נתפסו כתפקידים גבריים מובהקים - כמו הפעלת טילי הוק, סוללות כיפות ברזל ועוד - פתוחים כיום לשירות של נשים. אין ספק שמדובר בבג"ץ מכונן ומתווה דרך במובן זה שהוא שינה את התייחסות הצבא והמערכת הביטחונית והפוליטית לשירות נשים בצבא. צה"ל שלפני בג"ץ אליס מילר אינו דומה לצה"ל שלאחריו. 
 
אינני יודע מה היו שיקוליו של הרמטכ"ל הנוכחי כשהחליט למנוע מאברמסון והלברשטאט לשרת כלוחמות טנק בשריון, אך על סמך הדברים שנאמרו בבג"ץ אליס מילר על ידי שופטי הרוב בבית המשפט העליון וההלכה שנתקבעה, ספק אם החלטתו תישאר על כנה, אלא אם כן יהיו לו נימוקים טובים יותר מאשר שיקולי עלות־תועלת. 
 
הוא זכאי
 
לאחר שמבקר המדינה אישר את ההלוואה שראש הממשלה ביקש לקבל מאיש העסקים ספסנסר פרטרידג', קבע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי לנתניהו אין ניגודי עניינים פוטנציאליים עמו ואישר את קבלת ההלוואה. 
 
סברתי בעבר ואני סבור גם כיום כי אין זה עניינה של וועדת ההיתרים שפועלת במסגרת משרד מבקר המדינה להתערב בשיקולים מדוע נתניהו אינו רוצה להוציא את הכסף מכיסו או כמה רכוש יש לו. אלה מרכיבים לא רלוונטיים להחלטתה.
 
ועדת ההיתרים הוקמה על רקע החלטת הממשלה לאמץ את דוח ועדת השופט שלמה אשר בדבר "ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים". עניינה להתרכז אך ורק בניגוד עניינים ולא בשום שיקול אחר. כעת, משמצא היועמ"ש שאין ניגוד עניינים, אין שום סיבה לאסור על נתניהו לקבל את ההלוואה בתנאי שוק, גם אם מדובר בהלוואה מידיד. כל החלטה אחרת לא הייתה עומדת במבחן משפטי.
tguvot@maariv.co.il