תיאוריית ההבניה מתארת את סוגי הייצוגים המנטליים שאנשים עושים בהם שימוש כלפי אובייקט או אירוע. במילים פשוטות - האם אתם מתמקדים בפרטים הקטנים או ברעיון הכללי? עבור אירועים קרובים בזמן, המערכת מאמצת באופן אוטומטי הבניה מסדר נמוך - אספקטים קונקרטיים, התמקדות בפרטים של הסיטואציה עצמה - ואילו עבור אירועים רחוקים המערכת מאמצת הבניה מסדר גבוה, שמדגישה את הגורמים המופשטים שלו, ללא תלות בסיטואציה עצמה.
נראה שהדרך היחידה לצאת מהאדישות המאפיינת אותנו היא לאמץ לעצמנו חשיבה מחוץ לקופסה, כזו שמאפיינת אנשים על הרצף האוטיסטי המסוגלים להתעלם מההטיות והכשלים החשיבתיים המאפיינים חשיבה אנושית. אחרת, לא נשרוד עוד זמן רב בעולם הזה.