החלטת משטר אסד לסייע לכוחות הכורדיים מפני פלישת צבא טורקיה ושלוחיו, “הצבא הלאומי הסורי”, לצפון־מזרח סוריה, עשויה לשנות את כללי המשחק במהלך הלחימה הטורקית. סביר להניח כי החלטת משטר אסד לא התקבלה במסגרת תהליך קבלת החלטות עצמאי בדמשק, אלא לאור יוזמה רוסית. עדות לכך התקבלה עם ההתבטאויות האחרונות שיצאו מהקרמלין, שלפיהן על טורקיה לכבד את הריבונות הסורית.

טורקיה, שחשבה כי הוצאת הכוחות הצבאיים האמריקאיים מצפון־מזרח סוריה תעניק לה גישה חופשית לכיבוש צפון סוריה, חייבת כעת לבצע חישוב מחדש בנוגע למהלכיה העתידיים. דבר אחד הוא לתקוף כוחות כורדיים ללא גיבוי, ודבר אחר הוא לתקוף את הכוחות האלה כשהם מגובים בצבאו של משטר אסד, ובעקיפין על ידי רוסיה.

מעתה כל תקיפה טורקית נגד כוחות משטר אסד תיחשב כמתקפה על מוסקבה. הנשיא הטורקי, רג’פ טאיפ ארדואן, שהוביל בשנים האחרונות מדיניות של התקרבות לרוסיה, גם כשהדבר היה כרוך בסיכון יחסי טורקיה וארצות הברית, בדמות רכישת מערכת ההגנה האווירית S-400 מרוסיה – לא ימהר לזנוח את היחסים ההדוקים שעליהם עמל.

הנשיא הטורקי יצטרך עתה להחליט בין שתי אפשרויות: לוותר על המבצע הצבאי ולהסתפק בהישגים שהושגו עד כה, בדמות כיבוש תל אבייד וראס אל־עין; או להמשיך את המבצע הצבאי בהשתתפות “הצבא הלאומי הסורי” בלבד. בהינתן כי רוסיה תגבה את צבאו של משטר אסד, הרי שניתן להסיק כי גם אם ארדואן יבחר להמשיך בפעילות הצבאית באמצעות המורדים הג’יהאדיסטים, הרי שסיכויי טורקיה לנחול הצלחה במבצע כזה נמוכים מאוד, בייחוד אם מדובר בכיבוש מנביג’ – שכבר עתה עברה לשליטת הרוסים. ייתכן אף שהכוחות הכורדים - מעודדים מהגיבוי הרוסי - יצליחו להשיב לעצמם שטחים שנכבשו על ידי הטורקים.

וכך, המרוויחה הגדולה מפתיחת המבצע הצבאי הטורקי בסוריה היא מוסקבה. המהלך הטורקי חסך לרוסים שלל תכנונים ואמצעים דיפלומטיים וצבאיים על מנת להשיג בעתיד שליטה סורית בחזרה על החלק הכורדי בסוריה (רוג’בה). הנהנה העיקרי מכך הוא משטר אסד. כבר עתה, ללא יריית כדור אחת, משטר אסד החזיר לעצמו עשרות אחוזים מהשטחים שאבדו לו במלחמת האזרחים, הטמיע כוחות כורדיים בצבאו, הבטיח נאמנות כורדית לעתיד לבוא, ואף צמצם את השאיפות הלאומיות העצמאיות הכורדיות בסוריה.

רוסיה עצמה הגדילה באופן משמעותי את שליטתה בסוריה. המהלך הבא מבחינת מוסקבה עשוי להיות ניסיונות תיווך בין טורקיה לכוחות הכורדיים ולצבאו של משטר אסד. בכך רוסיה תגדיל עוד יותר את יוקרתה בעולם ואת מיצובה כשחקן מעצמתי המעורב בתהליכים המשמעותיים בזירה הבינלאומית. כל זאת בזמן שארצות הברית מאבדת יותר ויותר את השפעתה באזור מתוך רצון. בנוסף, רוסיה הצליחה להטות לטובתה את כובד משקל התמיכה של הכוחות בכורדיים, על חשבון מדינות המערב וארצות הברית, שכן הכורדים רואים בה כעת כשחקן היחיד שהושיע אותם מפני טיהור אתני.

על אלה יש להוסיף הצלחה רוסית נוספת במדיניותה לזרוע חילוקי דעות והתגוששויות בתוך נאט”ו. האירועים האחרונים רק העמיקו את המתח ששרר בין ממשל טראמפ למדינות נאט”ו בשאלת החלוקה ההוגנת בנטל הצבאי. גם המתיחות שנוצרה בין מדינות המערב וארצות הברית - כולל הטלת העיצומים הכלכליים של הממשל האמריקאי על טורקיה – ובין אנקרה, הוסיפה לפילוג בתוך נאט”ו. 

הכותב הוא חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון