אלא שמחקרים חדשים שנעשו לאחרונה מגלים לנו שלתיעוד יכולות להיות השפעות חיוביות מאוד, בעיקר על הזיכרון שלנו. חוקרים מצאו למשל שצילום תמונות מעלה את מידת המעורבות של האנשים בחוויה, מוביל לרמה מוגברת של הנאה, ואפילו עוזר להם לזכור טוב יותר פרטים מהאירוע, גם בלי שהם יצטרכו להסתכל שוב על התמונות שצילמו.
במחקר נוסף התבקשה קבוצת נבדקים לתעד את החוויה הקולינרית באכילה במסעדת יוקרה, בזמן שהקבוצה השנייה נאלצה להשאיר את הניידים מחוץ למסעדה. נמצא שהנבדקים שצילמו נהנו יותר מהחוויה, הפגינו רמות מעורבות גבוהות יותר ודירגו את האוכל כטעים יותר בהשוואה לאלו שלא צילמו. הקשב שהוקדש לתיעוד האירוע הוביל לתשומת לב מוגברת לפרטים, והפך אכילה שגרתית במסעדה לחוויה אסתטית וייחודית.
תחשבו על היום שלכם - במהלך יום סטנדרטי אתם חווים המון תתי־חוויות, אך הזיכרון הוא בעל קיבולת מוגבלת ולכן אין אפשרות לזכור את כולן. מכיוון שאנו לא זוכרים כל רגע ורגע בחוויה, אנו יכולים להשפיע על הרגעים שנרצה לזכור, ובכך לחזור ולגעת שוב ברגעים מהעבר. עם זאת, חשוב להבין שבאותה מידה שצילום עשוי לשפר את ההנאה מחוויה חיובית, הוא עשוי להעצים חוויות שליליות כתוצאה ממעורבות גבוהה יותר בחוויה וגיבוש יעיל יותר של זיכרונות, מה שיקשה עלינו להניח זיכרונות אלו מאחור.
לסיכום, התבוננות על העולם מבעד לעדשת המצלמה מובילה לחוויה שונה של העולם. נראה כי תהליך הבחירה של הרגעים שנרצה לחזור אליהם מוביל לקידוד אפקטיבי יותר של תוכן ויזואלי ולאחסון יעיל יותר של החוויה בזיכרון, מה שמאתגר את ההנחה שצילום תמונות מסיח את דעתנו מה"כאן ועכשיו". עם זאת, כאשר הצילום נעשה לצורך שיתוף ברשתות, או רחמנא ליצלן, כאשר מדובר בסלפי, נעלמת ההשפעה החיובית של התיעוד, המחשבות ממוקדות סביב הניסיון לצפות את התגובות לתמונה וכל החוויה הופכת לשטחית וחסרת משמעות. שיהיה לכם חג שמח! צלמו את החוויות שלכם אבל בשבילכם, לא בשביל הרושם שאולי תייצרו בעזרתן.