לכודים בעדשה: אחד המאפיינים המובהקים של חגי תשרי הוא טיולים משפחתיים בחיק הטבע. הרשתות החברתיות מוצפות בתמונות מאתרי הבילוי השונים, ואינספור מאמרים נכתבו על הנזק של התיעוד האובססיבי. טרנד המיינדפולנס (Mindfulness) שצבר תאוצה בשנים האחרונות מסביר לנו שהאושר טמון ביכולת להיות כאן ועכשיו. הטענה היא שצילום אותו רגע קסום מסיח את דעתנו ולא מאפשר להיות נוכחים בחוויה וגרוע מכך, צילום החוויה מנתק אותנו מהאנשים שאיתנו, ובכך מחטיא את מטרת הביחד שלשמה יצאנו לטיול.
 

אלא שמחקרים חדשים שנעשו לאחרונה מגלים לנו שלתיעוד יכולות להיות השפעות חיוביות מאוד, בעיקר על הזיכרון שלנו. חוקרים מצאו למשל שצילום תמונות מעלה את מידת המעורבות של האנשים בחוויה, מוביל לרמה מוגברת של הנאה, ואפילו עוזר להם לזכור טוב יותר פרטים מהאירוע, גם בלי שהם יצטרכו להסתכל שוב על התמונות שצילמו.

צילום עשוי להגביר את ההנאה מהחוויה. באחד המחקרים התבקשה קבוצת נבדקים לצלם באופן חופשי במהלך סיור מודרך במוזיאון, בעוד הקבוצה השנייה התבקשה להשאיר את הנייד מחוץ למוזיאון. לאחר מכן, כאשר נשאלו המבקרים על המוצגים שאליהם נחשפו במהלך הסיור, נמצא כי אלו שצילמו תמונות זכרו פי שניים טוב יותר את המוצגים שראו במוזיאון בהשוואה לאלו שלא צילמו אף תמונה. מסתבר שמיקוד בגירויים הוויזואליים, בחינת הזווית המיטבית לצילום והניסיון להעביר את החוויה לאנשים שלא נוכחים באירוע מובילים לקשב מוגבר יותר לפרטים, ולדומיננטיות של חוש הראייה על פני חושים אחרים.
 

במחקר נוסף התבקשה קבוצת נבדקים לתעד את החוויה הקולינרית באכילה במסעדת יוקרה, בזמן שהקבוצה השנייה נאלצה להשאיר את הניידים מחוץ למסעדה. נמצא שהנבדקים שצילמו נהנו יותר מהחוויה, הפגינו רמות מעורבות גבוהות יותר ודירגו את האוכל כטעים יותר בהשוואה לאלו שלא צילמו. הקשב שהוקדש לתיעוד האירוע הוביל לתשומת לב מוגברת לפרטים, והפך אכילה שגרתית במסעדה לחוויה אסתטית וייחודית.

תיעוד החוויה מייצר מודעות לגבי האחר. אם כן, תיעוד החוויה מאפשר לנו לחלוק אותה עם אחרים שלא נוכחים כרגע בסיטואציה. זאת הסיבה שבזמן התיעוד אנחנו מביאים למודעות את הפרספקטיבה של האחר, חושבים על החוויה מהזווית של אלו שיראו אותה לאחר מכן, ובכך מעשירים את האופן שבו אנו חושבים על אותו רגע בזמן. נוסף לכך, תהליך הבחירה של הרגעים שנרצה לחזור אליהם מוביל לקידוד ויזואלי אפקטיבי יותר של רגעים אלו בזיכרון לטווח ארוך, ומכאן לאחסון יעיל יותר של החוויה בזיכרון. 
 

תחשבו על היום שלכם  - במהלך יום סטנדרטי אתם חווים המון תתי־חוויות, אך הזיכרון הוא בעל קיבולת מוגבלת ולכן אין אפשרות לזכור את כולן. מכיוון שאנו לא זוכרים כל רגע ורגע בחוויה, אנו יכולים להשפיע על הרגעים שנרצה לזכור, ובכך לחזור ולגעת שוב ברגעים מהעבר. עם זאת, חשוב להבין שבאותה מידה שצילום עשוי לשפר את ההנאה מחוויה חיובית, הוא עשוי להעצים חוויות שליליות כתוצאה ממעורבות גבוהה יותר בחוויה וגיבוש יעיל יותר של זיכרונות, מה שיקשה עלינו להניח זיכרונות אלו מאחור. 

כאשר הצילום נעשה כדי לשתף  - ההשפעה החיובית נעלמת. למרות ההשפעות החיוביות שנמצאו לתיעוד, המחקר מכוון זרקור גם לעבר הצדדים הפחות חיוביים. נמצא כי אם מטרת הצילום היא שיתוף התמונות ברשתות החברתיות, נעלמת ההשפעה החיובית של התיעוד. צילום שנעשה רק כדי לשתף מוביל לעיסוק אובססיבי בצילום התמונה המושלמת שתקנה לנו תגובות ולייקים, ועשוי אף להעלות את רמות החרדה כתוצאה מהניסיון לצפות את התגובות לתמונה. 
 

צילום סלפי, בהשוואה לצילום תמונות אחרות, לא נעשה למטרת תיעוד רגע בזמן. הסלפי הוא דרך לביטוי עצמי. בני נוער מספרים שבזמן שהם קמים בבוקר הם מתכננים את המקומות שמהם יעלו סלפי לסטורי, כשמחשבה רבה מוקדשת לתכנון הסטורי שימשוך הכי הרבה לייקים. הסלפי הוא הדרך המובהקת למשיכת תשומת לב לאדם המצלם בהשוואה לצילום תמונה רגילה, שמטרתה למשוך את תשומת הלב למקום, אירוע או חוויה. 
 

בדיקה של גוגל העלתה שמשתמשי אנדרואיד מצלמים 93 מיליון סלפי ביום. מחקרים מראים שאנשים המשתפים יותר תמונות סלפי בהשוואה לתמונות של חוויה או אנשים אחרים, הם אנשים הגבוהים בנרקיסיזם, אגוצנטריות וצורך להיות במרכז. דחף זה נהפך לכפייתי. תאונות סלפי הרגו יותר אנשים מכרישים בשנה החולפת. לאחרונה עלה מספר קורבנות הסלפי ל־12, עם מותו של תייר יפני שניסה לצלם את עצמו על מדרגות הטאג' מאהל. 
 

חשוב לציין כי מחקרים מראים שיש הבדל בין סלפיז אישיים לתמונות קבוצתיות, או תמונות בסגנון סלפי הכוללות יותר מאדם אחד. סלפי קבוצתי תורם לגיבוש ולתחושת ה"ביחד" וצפייה בו מחזקת תחושת שייכות לקבוצה. אך כמו בכל דבר, גם בעת צילום סלפי קבוצתי או צילום לצורך תיעוד חוויה שנמצאו כבעלי השפעות חיוביות יש לשים לב למינונים. כאשר אנשים עסוקים באופן אובססיבי בתיעוד, נוצר מצב שבו במקום להיות נוכחים בחוויה הם צופים על האירוע מתוך עדשת המצלמה, מה שיוצר חיץ בינם לבין הסביבה ומנתק אותם מהדינמיקה החברתית.
 

לסיכום, התבוננות על העולם מבעד לעדשת המצלמה מובילה לחוויה שונה של העולם. נראה כי תהליך הבחירה של הרגעים שנרצה לחזור אליהם מוביל לקידוד אפקטיבי יותר של תוכן ויזואלי ולאחסון יעיל יותר של החוויה בזיכרון, מה שמאתגר את ההנחה שצילום תמונות מסיח את דעתנו מה"כאן ועכשיו". עם זאת, כאשר הצילום נעשה לצורך שיתוף ברשתות, או רחמנא ליצלן, כאשר מדובר בסלפי, נעלמת ההשפעה החיובית של התיעוד, המחשבות ממוקדות סביב הניסיון לצפות את התגובות לתמונה וכל החוויה הופכת לשטחית וחסרת משמעות. שיהיה לכם חג שמח! צלמו את החוויות שלכם אבל בשבילכם, לא בשביל הרושם שאולי תייצרו בעזרתן.

הכותבת היא חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, המרכז הבינתחומי הרצליה

tguvot@maariv.co.il