פרקליטות המדינה לא יכולה, לטעמי, לרחוץ בניקיון כפיה; וגם נשיאת בית המשפט העליון לא יכולה להחזיר לה את אמון הציבור שנשחק והולך, ככל שהיא ממשיכה לכאורה לשתף פעולה עם שורה של עיתונאים. מאות ההדלפות המגמתיות בתקשורת מציגים אותה בעיניי כשחקן פעיל במשחק הפוליטי. הריח הרע שעולה מהתבטאויות של בכיריה כלפי הדרג הנבחר רחוק מלהעיד על תום לב.

לא לאחר שפרקליטה מרכזית נוטשת את הליך השימוע בתיקיו של ראש הממשלה לטובת חופשה פרטית; וגם לא כאשר נפתחת חקירה נגד יועצים קרובים לראש הממשלה בגין הטרדת עד בעיתוי רגיש במיוחד. אצלי זה מעורר חשד שמי שפתח בה ביקש לכאורה להשיג תוצאה תודעתית. 
 

ההרגשה היא, והיא שלי בלבד, שפרקליטות המדינה רומסת את החוק ברגל גסה, ולא בפעם הראשונה, במהלך החקירות שנפתחו נגד בנימין נתניהו. הוצאת חומרים מניידים, ללא צו של שופט, כפי שנטען נגד חוקרי המשטרה, יש בה חצייה של קו אדום.
 

ואם מישהו חיפש הוכחה למה שנאמר כאן, הרי שהיא באה מפיה של אסתר חיות. דבריה המתריסים נגד שר המשפטים, נבחר ציבור, נטפו הרבה ארס מתחסד, לדעתי, כשהיא אמרה שהפוליטיזציה של מערכת המשפט עלולה לערער לחלוטין את יסודותיה כמערכת עצמאית ובלתי תלויה. אז יכול להיות שאסתר חיות רוצה במערכת עצמאית ובלתי תלויה, מצב שאסור לו שיתקיים במשטר דמוקרטי, להבנתי, אבל גם היא צריכה להכיר בעובדה שהתנהלותה שלוחת הרסן של מערכת המשפט, על כל שלוחותיה, היא זאת שמטלטלת כעת את כל מערכות השלטון הנבחר. 
 

אכן, כפי שאמרה חיות, אין אח ורע למה שקורה בימים אלה במערכת השלטונית, אבל האשם אינו במקום שהיא מצביעה עליו. את הבוקה והמבולקה גורמים אלה שנטלו לעצמם את הרשות להתערב בהליך הדמוקרטי. ואלה האנשים שחיות יוצאת עתה להגנתם; והיא יודעת את זה. המערכת המשפטית נגועה בפוליטיזציה, להתרשמותי, הרבה יותר מאי פעם בעבר; ושם שורשי הרעה. 
 

הנפוטיזם המכוער שבו נגועה מערכת המשפט אוכל כל חלקה טובה. לטענתי, הוועדה לבחירת שופטים היא פוליטית, כמו גם מערכות אחרות במשרד המשפטים. ההחלטה לפתוח בחקירה נגד נבחר ציבור היא לא בהכרח נקייה מאינטרסים זרים; כמו גם המכרזים המשמרים את הכוח בתוך המערכת פנימה.

אין להתיר את קיומם של גופים כה רבי עוצמה שאין עליהם פיקוח ציבורי הדוק. זה היה נכון תמיד, וזה נכון היום שבעתיים.

וגם, אסור שהאפשרות לפתוח בחקירה נגד נבחר ציבור, בדגש על ראש ממשלה, תהיה נתונה בידי הפקידות הבכירה במערכת אכיפת החוק. היא צריכה להיות נתונה לפיקוח כמו שנהוג במדינות דמוקרטיות. זה צריך להיות הסדר. הדרישה לפתוח בחקירה צריכה לעבור סינון קפדני ביותר. אחרת עוברת הזכות של ציבור הבוחרים לבחור לעצמו הנהגה לידיהם של מי שמשמשים בתפקידם מכוח מינוי של ועדה.
 

הקלות הבלתי נסבלת שבה גררו את ראש הממשלה אל חדרי החקירות - לפחות כמו שאני חוויתי אותה - עוררה בי למן יומה הראשון חלחלה. שוב ושוב נבחר בנימין נתניהו על ידי מיליוני אנשים בבחירות חופשיות, ופעם אחר פעם ניסתה לתחושתי קבוצה של פקידים לסכל את הבחירה בו.
 

אני מניח שיש לא מעט פוליטיקאים מתוסכלים בגלל חוסר יכולתם להביס את המחנה העצום שמנגד בקלפי, שצופים במחזה הזה בהנאה; אולם הם טועים. אם השליטה בחיינו הדמוקרטיים עוברת לידי גוף פקידותי, נבחרי הציבור נשארים לא רלוונטיים, והחרב המתהפכת יכולה לפגוע בכל אחד, וכבר ראינו תופעות כאלה.