בימים אלה קמה ממשלת מיעוט בקנדה אחרי ניצחונו החלקי של ראש הממשלה ג’סטין טרודו. גם בתוניסיה נערכו בחירות, והנשיא קייס סעיד נאלץ להתמודד עם פרלמנט שבו אף מפלגה לא זכתה ברוב. בבריטניה ובספרד פועלות כעת ממשלות מיעוט. בשוודיה, בדנמרק ובאירלנד ממשלות מיעוט הן דבר שבשגרה. גם בפורטוגל, בניו זילנד, בצ’כיה, בבלגיה, בסלובניה ובקרואטיה מכהנות ממשלות מיעוט. 
 

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, פרסם לאחרונה מאמר שבו הזכיר כי ממשלת מיעוט פעלה בעבר בישראל, וגם אצלנו השמיים נותרו במקומם. היא החלה לכהן בתמיכה של פחות ממחצית חברי הכנסת, ובהמשך הצטרפו אליה שותפים נוספים. מי שהוביל אותה, אגב, היה אז יצחק שמיר, כאשר שמעון פרס השיג רוב להפלת הממשלה (60:55), והנשיא חיים הרצוג העדיף לאפשר ממשלה צרה במשך כשנתיים על פני הליכה לבחירות חוזרות.

גם כיום זה אפשרי ברמה הטכנית, למשל בקואליציה צרה של כחול לבן, העבודה־גשר והמחנה הדמוקרטי (44 מנדטים), אם כי זה ידרוש הימנעות קולקטיבית ולא סבירה במליאת הכנסת של חברי הרשימה המשותפת וישראל ביתנו. תרחיש שני שבו תתאפשר ממשלת מיעוט יכלול קואליציה של כחול לבן, השמאל והחרדים (60 מנדטים). במקרה זה תידרש רק תמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת או אפילו של חלקים ממנה, אבל יתחייב פירוק של בלוק ה־55 שהקים נתניהו אחרי הבחירות. פלסנר מתאר בעצמו עוד אפשרות של ממשלת מיעוט בהמתנה להצטרפות הליכוד, לאחר שיתברר עתידו של נתניהו נוכח החשדות הפליליים מולו.
 

פוליטיקאים תמיד מעדיפים רוב בטוח. עם כל האתגרים הכלכליים, הביטחוניים, הסביבתיים והחברתיים, בשביל מה הם צריכים פרלמנט פעיל וחזק שישב להם על הראש? זה נכון, אגב, לגבי פוליטיקאים בכל מקום. ב־2017 אנגלה מרקל העדיפה להקים ממשלת אחדות במתכונת המאוסה על הציבור הגרמני, במקום להקים ממשלת מיעוט ולהצדיק כל החלטה שלה מול הבונדסטאג. 
 

אלא שאם ממשלת מיעוט היא ברירת מחדל לפוליטיקאים, לאזרחים היא דווקא ברירה מצוינת. בכל יום הרוב לא אוטומטי ולא מובן מאליו. הממשלה צריכה לעבוד בשכנוע הציבור ונבחריו במדיניות שלה. חברי פרלמנט לא מצביעים מתוך מחויבות לעסקת חבילה פוליטית (קואליציה), אלא מתוך מחויבות לרצון הציבור שהצביע למפלגה מסוימת. גם פיקוח הפרלמנט על הממשלה נעשה הרבה יותר משמעותי כי אין לה רוב מובטח להישען עליו. מצד שני, הממשלה צריכה לעבוד קשה כדי ליצור הסכמה כללית בציבור לסוגיות שהיא מביאה לפרלמנט. היא גם יותר מוגבלת בקידום מהלכים שמקדמים קבוצות אינטרס צרות באוכלוסייה.
 

איך ממשלת מיעוט עובדת? לפעמים השמאל במיעוט, לפעמים הימין במיעוט. חשוב לציין שאין פירושה של ממשלת מיעוט שהחלטות מתקבלות במיעוט. זה רק אומר שהחבילה הקואליציונית לא נקבעת באופן מחייב מראש. כל החלטה דורשת רוב בפרלמנט. בכל מקרה, ממשלת מיעוט היא דבר מעולה לדמוקרטיה. 

הכותב היה בעבר דובר ויועץ פרלמנטרי לח"כ עמיר פרץ