ועדת בדיקה ממשלתית היא צו השעה. ולא רק בגלל הדרך שבה הושגה, לכאורה, הסכמתו של ניר חפץ לשמש עד מדינה. אינני יודע מה האמת בפרסומים באמצעי התקשורת השונים, או בדבריו של שר המשפטים אוחנה מעל דוכן הכנסת. אבל אם הדברים נכונים, ולו רק בחלקם, הרי שפרקליטות המדינה איננה יכולה להסתתר עוד מאחורי צו איסור הפרסום שהזדרזה לבקש בבית המשפט. הפגיעה האפשרית בפרטיותו של אדם איננה שקולה כנגד הפיגוע האפשרי בדמוקרטיה הישראלית.

זכותו של הציבור לדעת את האמת. לא מדובר בעניין של מה בכך. עצם גורלו של המשטר הדמוקרטי תלוי בהחלטות של אלה שעומדים בראש מערכת אכיפת החוק. וכבר התברר לא אחת, לטעמי, שהאמת לא תמיד משמשת נר לרגליהם. החמאה זלגה יותר מפעם אחת במורד פניהם כשיצאו לאור השמש.

במשטר טוטליטרי יכולות רשויות המשפט לנהוג כך. לא בחברה חופשית. לא במדינה שמכריזה שהיא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. היא כבר לא, לפי דעתי, אם ניתן לטלטל כך את אמות הספים של שיטת הממשל שלנו, כפי שכבר הזהירו יותר מפעם אחת שופטים בדימוס שנתמנו כדי לפקח על מערכות אכיפת החוק. הד ציבורי ראוי לא היה, משום מה, לדברים.

ההליך המשפטי אמור להיות גלוי לעין כל. פומביות הדיון היא מאבני היסוד של כל שיטת משפט. מראית פני הצדק אמורה להיות חלק מנשמת אפה של מערכת המשפט. אין להסתתר מאחורי דלתיים נעולות. הראיות, תמלילי החקירות, ההסכמים שנחתמו עם עדי המדינה - הכל צריך להיות פרוש לעיני העם כולו. במיוחד כאשר חלקים ניכרים בציבור סבורים שנגד ראש הממשלה התקיים מסע ציד פוליטי.

הציבור אינו אמור להאמין למה שעיניו לא רואות, ולכן אין להסתפק באמירות נבובות שלא נפל פגם בהליך שהוביל את עדי המדינה להסכים לשמש ככאלה. כבר הוברר שהיועץ המשפטי הסתפק בחומרי חקירה שנלעסו בידי אחרים לפני שהועברו אליו. הוא לא קרא, ככל הידוע, באורח בלתי אמצעי את העדויות אלא הסתפק בתמציות שהוכנו עבורו. אין להשלים עם זה. כאשר מתברר שחלקים מרכזיים, קריטיים, של חומרי החקירה הושמטו ממה שהיועץ המשפטי קיבל, זו רשלנות.

קצה הנפש במשחקים של מערכת אכיפת החוק. ראשיה הבטיחו לנו, שוב ושוב, שתיקי החקירה נפתחו בתום לב, אבל ההרגשה היא הפוכה. משטר ההדלפות שהם הנהיגו העיד על ההפך הגמור. הרבה זמן לפני שהסנגורים שמו את ידיהם על חומרי החקירה, הוקראו חלקים מהם מדי ערב במהדורות החדשות. המגמתיות הייתה ברורה והסירוב של היועץ המשפטי לחקור בדבר, כפי שעשו קודמיו, אינו מבשר טובות.

נשמעו עוד הרבה טענות, כמו גם על חוקרים שהיו נגועים לכאורה בניגוד עניינים. לכן אין לי ספק שיש להפסיק את המהלך המשפטי ולהורות על בחינה אובייקטיבית של הדרך שבה נוהלו הדברים. אין להתיר לקבוצה של פקידים להפוך עלינו סדרי בראשית ולגרום לחילופי שלטון שלא בדרך דמוקרטית.

ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט יכולה לסיים את דיוניה במהירות רבה. תוך חודשיים־שלושה אפשר יהיה לקבל תמונה מלאה. הוועדה תוכל גם, בין השאר, להמליץ על תיקונים בחוקי היסוד שלנו. למשל, שגם בישראל יש מקום ליישם את תורת “פירות העץ המורעל”.