נכון שהיסטורית ודתית, החרדים הגדירו את עצמם כלא־ציוניים. בכך הם נתנו ביטוי לחוסר שביעות הרצון מכך שהתחייה הלאומית היהודית בארץ ישראל נבעה מתנועות לאומיות חילוניות במהותן. התפיסה החרדית הייתה שמדינת ישראל צריכה לקום בבוא המשיח, ושהציונות לוקחת לעצמה תפקיד המאיץ באופן מלאכותי את סדר הגאולה. אבל כל זה היה בעל משמעות בעיקר לפני קום המדינה. לאחר קום המדינה וככל שאנו מתרחקים מתקופת ההתעוררות הלאומית היהודית בשלהי המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20, כך הופכת התפיסה החרדית ליותר ויותר דקלרטיבית ופחות ופחות בעלת אחיזה במציאות.
נותרו פחות מ־21 יום עד לפיזורה של הכנסת על פי חוק. בימים אלו שבהם כל הפוליטיקאים כבר פוזלים אל הקלפי - מצויה המערכת הפוליטית כולה בסוג של דילמת אסירים. כל מי שפניו לגישור על פערים ולניסיון לאחות קרעים עלול לצאת מופסד ולבזבז זמן יקר על ניסיונות שכנראה יהיו עקרים להקמת ממשלה במקום להתרכז בתעמולת בחירות. לכן כל המערכת מדורבנת לשבור את הכלים, להטיח האשמות ולנגח יריבים פוליטיים. רק נס יוכל למנוע בחירות נוספות. כרגע, כל השחקנים במערכת הפוליטית מכוונים בעיקר לטרפוד הנס. אז היכונו לעוד מסע של השמצות הדדיות. הפעם הוא רק יהיה חם יותר, רווי שנאה יוקדת יותר ועוצמתי יותר.
התרעות פיקוד העורף