מערכת הבחירות הזו הייתה שונה מאוד מההצבעה הקודמת לפני שנתיים וחצי בלבד. לתרזה מיי היה אז רוב מוצק בפרלמנט לעוד ארבע שנים כאשר קיבלה את המושכות מדיוויד קמרון, אולם היא החליטה להקדים את הבחירות כדי לקבל מנדט משלה לקראת המשא ומתן על הברקזיט ומצאה את עצמה בלי רוב ועם תלות במפלגה היוניוניסטית-דמוקרטית מצפון אירלנד. ג'ונסון הבין שבחירות הן המוצא היחיד מול השיתוק הפרלמנטרי סביב הברקזיט והפעם זה היה הימור שגוי מצדם של מתנגדי הפרישה, כמו הלייבור והליברל דמוקרטים, שהיו יכולים לסרב לבחירות תוך שהם ממשיכים להשפיל את ג'ונסון, אבל הם האמינו שיוכלו לשכנע את הבוחרים בצורך במשאל עם שני והתוצאות מראות את גודל הכישלון.
לנוכח הניצחון האדיר, ג'ונסון צפוי לקיים את הבטחת הבחירות ובריטניה תעזוב את האיחוד האירופי עד תאריך היעד של 31 בינואר. אבל זו רק ההתחלה, מאחר שלאחר מכן יצטרכו בריטניה והאיחוד לגבש בתוך שנה את הסכם הסחר החדש ואת מתווה היחסים שלאחר הברקזיט. גם כאן צפוי משא ומתן לא פשוט, בין השאר סביב מעמדה של צפון אירלנד. המפלגה הסקוטית הלאומית, שחיזקה את כוחה, צפויה לדרוש משאל עם חדש על העצמאות – ג'ונסון יתנגד לכך – ותנסה להבטיח לחבל קשרים חזקים יותר עם האיחוד בעידן של פוסט הברקזיט. ראש ממשלת בריטניה יצטרך לתמרן היטב על מנת לשמור על הממלכה מאוחדת ולהתחיל לטפל גם בסוגיות מורכבות אחרות כמו מערכת הבריאות הציבורית הקורסת והפשיעה המשתוללת.
בעוד שהבחירות הללו הפכו את ג'ונסון לראש הממשלה החזק שהוא תמיד חלם להיות, הן גם היוו את שירת הברבור לאחד הפוליטיקאים השנויים במחלוקת בתולדות בריטניה. ג'רמי קורבין נכנס לפרלמנט ביוני 1983, כאשר הלייבור בהנהגת מייקל פוט ספגו תבוסה מול תאצ'ר עם 209 מושבים בלבד, ואתמול הוא הוביל את הלייבור לתבוסה קשה אף יותר, הגדולה ביותר מאז שנות השלושים, עם 203 מושבים בלבד, ירידה של 59 צירים לעומת הבחירות הקודמות.
קמפיין הבחירות הקצר הזה חשף היטב את פניו של קורבין, אולי יותר מכל ארבע השנים שבהן הוא מכהן כמנהיג הלייבור. ההתעקשויות שלו שלא להתנצל בפני היהודים על מגפת האנטישמיות שפשטה במפלגה תחת הנהגתו, חוסר ההחלטיות שלו ביחס לברקזיט והמצע הסוציאליסטי שהבטיח, זכו לבוז גם מצד מי שהיו רגילים לשים את פתק הלייבור בקלפי בעיניים עצומות. הכישלון הנוכחי, הריסוק של מפלגה שעד לפני פחות מעשר שנים עוד עמדה בשלטון, רשום על שמו באופן בלעדי, במיוחד כאשר מולו ניצב פוליטיקאי שגם הוא לא זוכה לתמיכה גורפת בתחום האמינות.
קורבין מיהר להודיע שהוא יפרוש מההנהגה אחרי "תקופת הרהור" שעדיין לא ברור כמה היא תימשך, אבל זהו סוף הסיפור של הפוליטיקאי האנטישמי והאנטי ישראלי. כעת צפויה להתחיל בלייבור מלחמת עולם סביב הירושה, כאשר השאלה הגדולה היא עד כמה ינסו חברי המפלגה להתרחק ממורשת קורבין או שבסיס השטח שבנה קורבין בשנים האחרונות יצמיח מתוכו מנהיג חדש שינסה לקדם את אותו חזון אבל באופן מתון יותר שיקרב מחדש את המצביעים שהתרחקו, גם את היהודים.
התרעות פיקוד העורף