בעברם של רוב בני האדם, ובמיוחד של אלו שהשפיעו ועשו משהו בחייהם, ניתן לפשפש ולמצוא סיבות לפתיחה בחקירה, ובהמשך לבנות תשתית ראייתית. לכן גם בשלב ההחלטה על פתיחת תיק יש לפרקליטות שיקול דעת ומרחב תמרון, שנותן לפרקליטות ולרשויות אכיפת החוק כוח שהם חייבים להישמר מכל משמר שלא לנצלו לרעה. הימנעות מניצול הכלים האלה והנראות הציבורית ישפיעו על אמון הציבור.
בשני המקרים, בארצות הברית ובישראל, מתנהל מאבק להחלפת שלטון שמרני ימני, כשבלבו מהלכים משפטיים לכאורה. בשני המקרים מדובר בשמאל שאיבד את השלטון, ומנסה לייצר דה־לגיטימציה מוסרית דרך הטלת ספק בטוהר המידות של ראש הפירמידה. אני מניח שיקל עלינו לשפוט את הפרקליטות לאחר פסיקות בית המשפט בעניין נתניהו, אך מה שמדאיג הוא שלעצם תהליך החקירה והגשת כתבי אישום יש תוצאות פוליטיות שסותרות את רצון הבוחר, ואולי גם את טובתו. זהו טשטוש הקווים המפרידים בין הרשויות.