בכל חייו המקצועיים עבד מזוז בפרקליטות המדינה, ובשיאה של הקריירה מונה ליועץ משפטי לממשלה. אז איך אפשר היה לצפות שבשיאו של עימות כה דרמטי בין המערכת הנבחרת לבין מערכת לא־נבחרת, שהוא היה חלק אינטגרלי ממנה במשך עשרות שנים - הוא יכריע ללא משוא פנים. חבל שאסתר חיות לא ראתה את זה באותו האופן.
כך או אחרת, את מינויו של מזוז לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה לא אהבתי גם בעת שזה קרה. הנוהג היה שהממשלה מאשרת את המינוי שראש הממשלה, באמצעות שר המשפטים, היה מביא בפניה. אינני יודע איך נפלה הבחירה על מזוז, אולם בהכירי את אריאל שרון לא היה לי ספק שהאיש המתוחכם הזה אינו משאיר דבר ליד המקרה. באותו הזמן הוא גם מינה את דן חלוץ לתפקיד הרמטכ"ל ואת משה קראדי למפכ"ל המשטרה. שלושת המינויים נראו בעיני רבים כבר אז מוזרים למדי. לא טבעיים. והסוף היה ששניים מהם באמת סיימו את כהונתם בנסיבות מאוד לא סימפטיות.
מזוז, לעומת השניים האחרים, היה חכם הרבה יותר. הוא ידע כיצד לנווט את דרכו בלי ליפול לתוך מהמורות אקראיות. בניגוד לעמדתה של פרקליטת המדינה באותה העת, עדנה ארבל, שכבר הכינה טיוטה של כתב אישום נגד שרון בגין קבלת מיליוני דולרים, הוא מיהר לסגור את התיק – ובכך הוא זכה לשבחים רבים מצד כל אלה שביקשו להבטיח את גירושם של אלפי יהודים מבתיהם.
אולם מה שלי הפריע אז הייתה בעיקר התנהגות רשויות המשפט כנגד האלפים שמחו על מדיניות הממשלה. רבים מהם נעצרו - ובהם גם קטינות וקטינים - למשך שבועות. נגד חלק מהעצורים הוגשו כתבי אישום מופרכים שייחסו להם עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ציבורי; עבירה שהעונש הרשום בצדה הוא עד 20 שנות מאסר. הייתי שם - וגם ראיתי איך ניסו להקים מערכת משפט אלטרנטיבית בתוך בתי הסוהר. העולם האפל של ג'ורג' אורוול ניבט מכל עבר. אהרן ברק, מחולל ההפיכה המשפטית, לא מחה. צרחתי במלוא גרוני על שופט בכיר שביקש לקיים דיון משפטי בתוך בית מעצר.
לאחר כל אלה, מזוז ביקש להתמנות לבית המשפט העליון אבל ההתנגדות למינוי הייתה רבה. רק לאחר שנים, ציפי לבני - שחזרה למשרד המשפטים בשנת 2013 - נשאה אותו על גבה אל גבעת רם. היא חבה לו את זה.
התרעות פיקוד העורף