לפעילות הרוסית בלבנון יש פוטנציאל חיכוך בינינו לבין מוסקבה

ולדימיר פוטין רוצה שלבנון תהיה תחת השפעה רוסית כהמשך להשפעתו המכרעת ולקיבוע האינטרסים העתידיים שלו בסוריה. הוא מביט על המצב מזווית האמרה הישנה – אין אויבים נצחיים כמו שאין ידידים נצחיים.

פוטין מקדם את שאיפותיו גם בתחום החברתי־דתי בלבנון ומהדק את הקשר עם הכנסייה האורתודוקסית כדי לשכנע את הציבור ביתרונות ההשפעה הרוסית. כמו כן, מפעיל פוטין את אגודת הסטודנטים, בוגרי אוניברסיטאות רוסיות, המונה כ־20 אלף בוגרים, שאט אט מפלסים את דרכם לצמרת השלטון. במישור הכלכלי, קיבלה חברת הגז נובטק הרוסית הפרטית ב־2018 זיכיון לחיפוש גז בים התיכון, בשטח הנתון למחלוקת בין ישראל ללבנון, וזאת בעוד רוסיה עומדת לצדה של לבנון. חברת הנפט הרוסית רוזנפט הממשלתית קיבלה זיכיון לנהל את מסוף הנפט בעיר הצפונית טריפולי למשך 20 שנה.

בספרו החדש של בוריס דולין, “חומת סואץ”, הוא חושף שישראל וברית המועצות כבר התעמתו צבאית על אדמת מצרים במלחמת ההתשה וזה נשמר שנים רחוק מידיעת הציבור. הוא טוען שזה קרה בעיקר כי ישראל לא הבינה את האינטרס הסובייטי במצרים, שהוא רחב יותר מהסכסוך הערבי־ישראלי. עכשיו רוסיה יושבת בסוריה. לא מזמן התבטא נשיא המועצה למדיניות חוץ וביטחון, פיודור לוקיאנוב, כי ישראל לא תעז להתגרות בנוכחות הרוסית בסוריה כי אז מוסקבה תנקוט עמדה, כנראה נגד ישראל.

התבוננות מעמיקה בכל מישור ומישור של הפעילות הרוסית בלבנון מצביעה על פוטנציאל חיכוך בטווח הבינוני והארוך בינינו למוסקבה. ייתכן והגיעה השעה שישראל תכלול את סוגיית לבנון במסגרת התיאומים שהיא מקיימת עם מוסקבה בנושא הסורי.