ההתנפלות האכזרית של ח"כ מיקי זוהר וחבורתו על עו"ד איל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, היא מוגזמת, חסרת בסיס ומביישת את השותפים לה. רק לפני כשנה יזם זוהר חוק להגדלת קצבת הפנסיה של ינון, ומיהר לשבח אותו בפומבי, והנה כיום, כשינון מפיק חוות דעת משפטית שאינה משרתת את זוהר אך מתאימה ללשון החוק, הוא משמיץ אותו כאילו היה אחרון העבריינים הנגוע בעבירות של מרמה וניגוד עניינים. 

תפקיד היועץ המשפטי של הכנסת שונה מתפקיד היועץ המשפטי לממשלה - הוא היועץ המשפטי של הרשות המחוקקת. בראשיתה של המדינה שימש היועמ"ש של הממשלה גם כיועמ"ש של הכנסת, אך ברבות הימים החליטו בזרוע המחוקקת בכנסת שהם זקוקים ליועץ משלהם, והותירו את היועמ"ש לממשלה להתמקד בייעוץ לזרוע המבצעת. 

כיועץ המשפטי של הכנסת, פרסם ינון לאחרונה חוות דעת על פי דרישת יו"ר הכנסת ובה קבע כי "אין מניעה משפטית להקים ועדת כנסת על מנת שתדון כבר עכשיו בבקשת החסינות של ראש הממשלה בנימין נתניהו". 

הטענות שהושמעו נגדו היו שחוות הדעת שלו נופלת למסגרת של ניגוד עניינים, משום שרעייתו עו"ד עמית מררי הייתה בצוות המייעץ ליועמ"ש לממשלה בקשר לכתבי האישום של נתניהו, ומשום שחתם על הסדר ניגוד עניינים שבו התחייב לא לעסוק באופן מהותי בתיקים או בחוקים שרעייתו מעורבת בהם. אלא שינון כלל לא עוסק בפן המהותי של תיקי נתניהו וגם לא בשאלה העקרונית בדבר החסינות. 

המתנגדים לינון טוענים ששמו מופיע ברשימת העדים מטעם התביעה במשפטו של נתניהו, לצד השרים צחי הנגבי, זאב אלקין וגלעד ארדן. אולם ינון נדרש להעיד כעד טכני, שאמור להסביר לבית המשפט כיצד פועלת הכנסת במליאתה ובוועדותיה. כמו מאות עדים נוספים שזומנו למשפט, ככל הנראה בסופו של דבר הוא לא ייקרא לדוכן העדים ותהיה הסכמה לתוכן עדותו. מכל מקום הוא לא מיועד לשמש עד תביעה מרשיע נגד ראש הממשלה. 

אחד מהמתנגדים הבולטים להחלטה של ינון הוא שר המשפטים אמיר אוחנה, שתבע מהיועץ המשפטי של הכנסת להרחיק עצמו מכל נושא הקשור לראש הממשלה. כאילו אסור לו לחוות דעה בשאלה פרוצדורלית כמו האם אפשר להקים ועדה של הכנסת בתקופת ממשלת מעבר, והאם כינוס הוועדה מותנה באישורו של יו"ר הכנסת או שנדרש רוב של חברי הכנסת לכך. 
יכול להיות שאוחנה שכח שהוא חלק מהזרוע המבצעת של הכנסת ולא של הזרוע המחוקקת, ולפיכך הוא לא יכול לתת הוראות ליועץ המשפטי של הכנסת. הוא יכול במקרה הטוב לתת לו עצות, ובוודאי שאינו יכול לאיים עליו. 

# # #

פעולה תוך ניגוד עניינים היא עבירה על החוק. היא יכולה להיות משמעתית ברמה הנמוכה שלה ופלילית ברמה הגבוהה שלה. חלק מההאשמות כלפי ראש הממשלה כפי שהן באות לידי ביטוי בכתב האישום נגדו היא כי פעל תוך ניגוד עניינים. 

צדק ינון כאשר עשה הבחנה בין מעורבותו בעניינים פרוצדורליים שעל סדר יומה של הכנסת, כגון חוות דעת בעניין אפשרות כינוסה של ועדת הכנסת בגין החסינות או בעניין ההיתרים המתבקשים לכינוס ועדת הכנסת, לבין מעורבות מהותית בענייני תיקי נתניהו, שבקשר אליה הוא מנוע מלפעול. 

הוא הכריז מראש שהוא לא מתכוון לקחת חלק בדיוני החסינות עצמם, אלא שהמתנגדים לא מתעניינים בדקויות משפטיות ומחזקים את התפיסה שההתנפלות עליו היא מטעמים פוליטיים בלבד, שבינם לבין עבירת ניגוד העניינים אין ולא כלום. 
עוד לפני שפורסמה חוות הדעת של ינון הגיש מיקי זוהר עתירה לבג"ץ, אך העותרים לא ביקשו צו ביניים נגד מתן חוות הדעת. יכול להיות שיש בכך כדי לרמז על העתיד ועל סתמיותה של העתירה. 

נראה כאילו עו"ד ינון הושיע את יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין באמצעות חוות הדעת שלו, משום שלדעתו המשפטית כפרשן המוסמך של הכנסת, ליו"ר הכנסת אין סמכות משפטית למנוע את כינוס ועדת הכנסת. לכן אדלשטיין יכול בינתיים להמשיך לחיות בצוותא ובשלום עם ראש הממשלה וסביבתו. 

מעשה תיאורטי 

בג"ץ התכנס בשבוע שעבר לדון בעתירה של 64 אנשים נשואי פנים, שביקשו מבית המשפט להכריע בשאלה אם חבר כנסת שיש נגדו כתב אישום עם שלוש עבירות חמורות רשאי להקים ממשלה, ובשאלה הנובעת ממנה: האם נשיא המדינה רשאי להטיל עליו להקים ממשלה. בג"ץ דחה את העתירה בעיקר מנימוקים פרוצדורליים, כפי שהוא עושה פעמים רבות. לטענתו השאלה היא תיאורטית ובג"ץ עוסק רק בשאלות ממשיות. 


השאלה אם בית המשפט צריך לדון בשאלות תיאורטיות נדונה גם בבית המשפט העליון האמריקאי בשנות ה־70. בפסק הדין (רו נגד ווייד), מהחשובים והמהפכניים בארצות הברית, עסק בית המשפט העליון בזכותה של אישה לבצע הפלה מלאכותית. בעת הדיון האישה כבר ילדה, ובכל זאת הוציא בית המשפט פסק דין עקרוני שהתיר לנשים לבצע הפלה עד שלב מסוים בהריונן. אף על פי שהשאלה שנדונה הייתה תיאורטית, סברו השופטים שיש לקבל החלטה עבור נשים נוספות שנזקקות להכרעה שיפוטית מול חוקים מדינתיים האוסרים עליהן לבצע הפלות. 


מאידך, בארצנו דחה בג"ץ את הטענה הכבדה שהועלתה בעתירה, באומרו כי סוגיית הקמת ממשלה על ידי חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום חמור אינה שפיטה. בית המשפט הוסיף כי הוא לא מונע מעצמו לדון בנושא כאשר הוא יהיה אקטואלי. 

החלטת בג"ץ, שלהערכתי התקבלה כתוצאה מהלחץ הציבורי שהופעל על בית המשפט, נכונה ואיננה נכונה בו־זמנית. מצד אחד ראוי שהבוחרים יידעו מבעוד מועד עבור מי הם מצביעים. זו לא שאלה תיאורטית אלא סוגיה מעשית. אך כנראה שלבג"ץ לא היה נוח לדון בה עכשיו, בשל האווירה הדחוסה ברחוב ומועד הבחירות המתקרב ובא. מצד שני הליכוד עדיין לא זכתה בבחירות, ולכן אין ודאות שמלאכת הרכבת הממשלה תוטל על נתניהו, ולפיכך השאלה שהונחה לפתחו של בית המשפט הינה תיאורטית. 

בית המשפט העליון אינו עוסק במתן החלטות מקדמיות להתנהגות עתידית, ולציבור אין זכות קנויה לקבל ממנו חוות דעת לא קונקרטיות. הוא עוסק בסכסוכים קיימים או בשאלות קיימות המטרידות את הציבור. במילים אחרות, בג"ץ - ואפשר להבין אותו - התחמק בצורה אלגנטית מהכרעה בשאלה.
 
tguvot@maariv.co.il