בסוף השבוע שעבר סיימה ועדת סל הבריאות לשנת 2020 את עבודתה והגישה לממשלה ולמשרד הבריאות את המלצותיה, שכללו בין השאר הכנסת 141 תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות לסל הבריאות הממלכתי, שכולל בין השאר גם טיפולים מכל הסוגים לכ־210 אלף מטופלים במחלות שונות.
מאז הולדת סל הבריאות בישראל, ההתנהלות סביב מבנהו והרכבו היא מאבק לא פשוט ולא קל כיוון שבכל שנה צצות תרופות חדשות, ובעיקר בגלל העובדה שחברות התרופות מעלות את מחיריהן של התרופות ללא פרופורציה.
לזכות הוועדה, בראשות מנכ”ל הדסה פרופ’ זאב רוטשטיין, ייאמר שהיא הצליחה לשלב בסל החדש תרופות חדשות, חיוניות וחשובות, חלקן הגדול מצילות חיים. עיקר המאבק של הוועדה היה בהתמודדות עם תקציב של 500 מיליון שקלים (בדומה לשלוש השנים האחרונות) מול ייקור התרופות. הייקור גרם לכך שתרופות שהוגדרו בעבר כחשובות מאוד לא נכנסו לסל התרופות, כל זאת כשיש תמימות דעים בקרב בכירי משרד הבריאות שעל מנת לספק סל תרופות אופטימלי, צודק וחיוני חייבים להגדיל את תקציב הסל לפחות ל־800 מיליון שקלים. זאת בשעה שחולים לא מעטים נותרו אחרי אישור הסל, חסרי ישע ותקווה, חלקם במצב קריטי, מפני שהתרופות הדרושות להם לא נכללו בסל החדש.
בתוך כך ראוי לומר שבניגוד להצהרות ולהבטחות של משרד הבריאות, ועדת הסל ומשרד הבריאות מסתירים בדרך כלל מעיני הציבור את הפרוטוקולים של ועדת הסל, הגילוי הנאות הנדרש של חברי הוועדה וקשריהם עם חברות התרופות, במידה ויש כאלה.
כמו כן, הסיקור העיתונאי של ועדת הסל מלווה במגבלות לא פשוטות, כמו מניעת ציטוטי החלטות, מקור החלטות וכו’, כך שנותרת כאן תחושה שרב הנסתר על הנגלה מתוך הישיבות וההחלטות של ועדת הסל.
עם כל הכבוד לוועדת הסל והישגיה, עולה כאן שאלה נוקבת: האם לא הגיע הזמן לעשות מהפכה בנושא סל התרופות? כזו שתחייב להתחיל מהשאלה: כיצד אפשר ליצור כאן סל בריאות רחב מאוד, שלא יותיר מאחור אף חולה שחייו תלויים בהחלטות הגורליות של חברי הוועדה?
לפני ההחלטה על הקמת ועדת סל חדשה ולפני שקובעים את הרכבה, יש צורך למצוא פתרון לתקציב הסל, דהיינו: למצוא את הדרך ליצירת סל תרופות מקסימלי שייתן מענה כמעט לכל חולה שחייו תלויים בתרופה או טיפול. כאן יש לנהוג על פי מטבע הלשון שטבעו חז”ל: “כל ישראל ערבים זה לזה”, מה שאומר שלצורך סל בריאות שייתן מענה מקסימלי יש צורך להקים קרן תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות ממלכתית, קרן שתהיה חלק בלתי נפרד מחוק הבריאות הממלכתי.
הכספים הנדרשים לניהולה ושיהוו את תקציבה יגיעו אליה ממספר מקורות: תקציב הבריאות (כפי שקורה היום), המיסוי על מוצרי טבק ועישון, מס חדש שיוטל על עשירים (מאלה שהכנסתם החודשית כפולה מהשכר הממוצע במשק; מס דיפרנציאלי שינוכה בהתאם לגודל ההכנסה), מס מיוחד שיוטל על רכישת מוצרי יוקרה (בתים ודירות פאר, מכוניות יוקרה מעל 250 אלף שקלים) ומס בריאות בגובה של חמישה אחוזים שינוכה מרווחי זכייה בהגרלות והימורים.
אין ספק שכל אחד ממקורות כספיים אלה יתרום את חלקו לתקציב סל הבריאות וייתן מענה כמעט מקסימלי לציבור הנזקקים לתרופות יקרות.
לאחר שתתקבל תמונת היקף תקציב הוועדה, תורכב ועדת הסל שתתבסס על בכירי אנשי הרפואה והרוקחות בארץ, שיצהירו בכתב עם מינוים שאין ולא היה להם קשר כלשהו עם חברות התרופות. חלק נוסף בוועדה יאויש על ידי נציגי הציבור, בעיקר עורכי דין שהתמחו בתחום וייצגו את הציבור. המרכיב השלישי שיאייש את הוועדה יבוא מנציגי קופות החולים. בזאת תושלם מהפכת סל התרופות שתקציבו יהיה גדול הרבה יותר מתקציבו הנוכחי, והוא יוכל לספק מענה להמון חולים.