שלשום התאבד רופא רביעי מבית החולים סורוקה, תוך שנה וחצי. מחקרים בעולם מראים כי רופאים גברים נמצאים בסבירות גבוהה יותר ב־40% לעומת כלל האוכלוסייה למות בהתאבדות.

"שחיקה בחמלה" נקראת תופעה זו – מונח שמתייחס לרופאים שלא ישנים 30 שעות ברצף, לא אוכלים בצורה מסודרת, מחזיקים בידיהם אחריות כבדה לחייהם של המטופלים ויחד עם זאת, נדרשים למשאבים פנימיים כגון אמפתיה וחמלה. לכן אין פלא שהם חווים שחיקה עצומה שגורמת להם לעתים לשקוע בדיכאון.

שחיקה בעבודה היא אחת המגיפות הנפוצות ביותר בקרב עובדים ועובדות במאה ה־21. למרות שתנאי העבודה השתפרו עם השנים, תופעת השחיקה עולה בהתמדה ככל ששעות העבודה מתארכות והגבול בין העבודה לחיי המשפחה והבית מיטשטש, בעיקר בעידן הטכנולוגי. בנוסף, יוקר המחיה מוביל לעתים לצורך בשעות עבודה נוספות או משרה נוספת – מה שמגביר את התופעה. 

שחיקה, בניגוד לעייפות או שעמום, היא תופעה קשה המשפיעה על העובד פיזית ונפשית. התופעה מתאפיינת בתשישות נפשית, תסכול וחוסר אונים בכל הנוגע לשגרה היומיומית, ירידה בערך העצמי ויחס ציני ומנותק לסביבה. תופעת השחיקה מסיבה סבל גדול לפרט ונזק עצום למעסיק ולמשק. עובד שחוק נמצא בסכנה להיפלט ממקום עבודתו הרבה לפני גיל הפרישה, ויתקשה למצוא עבודה חדשה בשל גילו ובשל מצבו הנפשי התשוש, מה שיוביל לאבטלה גוברת. אם נוסיף לזה את הבעיות הפיזיות הנלוות ואובדן כושר העבודה וימי עבודה, הרי שעלות השחיקה למשק נאמדת במיליארדי שקלים בשנה בשל הוצאות ביטוח לאומי, ימי אשפוז וטיפול רפואי.

מחקרים הוכיחו כי אחת הדרכים היעילות להתמודד עם התופעה היא הכשרות לעובדים. הכשרות יכולות להיות בשני אופנים: הכשרה לתפקיד משודרג באותו ארגון/אותו תחום עיסוק או הכשרה לתפקיד המהווה הסבה מקצועית. בגרמניה למשל, עובד מחויב לצאת להכשרה כל שלוש שנים במימון המדינה והאיגודים המקצועיים במטרה לרענן ולשפר את תפוקתו. עובד שעובר הכשרה הוא עובד טוב יותר, בעל מוטיבציה ובהכרח תורם יותר לארגון ולמשק. לכן השקעה בהכשרה חשובה וההוצאה מחזירה את עצמה.

ברור כי גם המדינה תרוויח שכן האינטרס הכלכלי והחברתי המובהק הוא שעובדים מבוגרים לא ייפלטו ממעגל העבודה. הכשרות לשדרוג או הסבה מאפשרות לעובדים לשמור על רצף תעסוקתי, להמשיך בצבירת זכויות פנסיוניות ובעיקר לרכוש מקצוע חדש או מקור הכנסה נוסף, שיאפשר להם להישאר במעגל העבודה אפילו לאחר פרישתם לפנסיה.

שחיקת עובדים במערכות בריאות היא נושא מדובר בכל העולם וברור כי נדרשים תשומת לב והשקעת משאבים ממשלתיים לנושא. כיום ברור הקשר בין שחיקת רופאים ועובדים במערכת הבריאות לאיכות התפקוד שלהם והטיפול שהם מעניקים למטופליהם. לכן יש צורך לתת את הדעת לפעולות שיובילו למניעת השחיקה בקרב עובדי מערכות בריאות, כדי שמקרי התאבדות בקרב רופאים לא יישנו וכולנו נקבל את הטיפול הטוב ביותר.

הכותבת היא יו"ר מעגלים – הקרן למען בעלי מקצועות שוחקים