מחמיצים סדרתיים: המציאות מוכיחה שערביי ישראל לא מחמיצים שום הזדמנות לקומם נגדם אפילו את הישראלים שמזדהים ותומכים בטענות הצודקות שלהם ועומדים לצדם בהפגנות ובמאבק. בהפגנה שהתקיימה במוצאי שבת בתל אביב נגד תוכנית הסיפוח, ביוזמת ובהשתתפות ארגוני השמאל ומאות מערביי ישראל, התנוססו דגלי פלסטין בעוד נושאי הדגלים משמיעים קריאות בלתי פוסקות: "פלסטין, מאה אחוז מהים עד הנהר". המסר מוכר וידוע ומהווה חלק בלתי נפרד מתורת המאבק של ארגון הטרור חמאס.

יש הרבה מהאמת והצדק בטענות ערביי ישראל נגד הסעיף בתוכנית טראמפ שמדבר על העברת חלק מיישובי ואדי עארה לידי המדינה הפלסטינית העתידית. מה שברור, כדי להתמודד עם התוכנית, ערביי ישראל אינם זקוקים למדינה פלסטינית מהים ועד הנהר, ואם אומנם זה חלומם של ערביי ישראל, אז אדרבא, הסעיף הזה בתוכנית המאה של טראמפ רק יסייע להם להגשים את החלום על ידי צירופם למדינה הפלסטינית.

בשביל מה הם מפגינים בכלל? כל נושא דגל פלסטיני עם שאיפה למדינה מהים עד הנהר מקומו לא פה. בעזרת הפגנות וקריאות כאלה ערביי ישראל כורתים את הענף היהודי־ישראלי שתומך בהם ונושא אותם. כל יהודי במדינה הזו מבין את משמעות הקריאות למען מדינה פלסטינית מהים ועד הנהר. בזכות קריאות כאלה עולות בראשו של כל יהודי תמונות קשות תחת הכותרת "לעולם לא עוד".

הפגנה באום אל פאחם. צילום: רשתות חברתיותהפגנה באום אל פאחם. צילום: רשתות חברתיות


ברור שאם ערביי ישראל לא יזדרזו לתקן, ולהתנצל על המחזה הזה, הם יגלו בימים הקרובים הרבה יהודים שתומכים באותם סעיפים בתוכנית טראמפ שנגדם הם הפגינו ומחו. לא מהנמנע שבימים הקרובים נשמע טענות מכיוונים שונים במגזר הערבי שזה לא משקף את עמדת כל ערביי ישראל, ושהדברים לא הובנו כראוי וכו' – התפתלויות שונות ומשונות שאין בהן להפחית מחומרת התופעה הזו. הגיע הזמן שכל ערבי שחי כאן ונושא תעודת זהות כחולה יבין: מי ששואף וחולם על מדינה פלסטינית מהים ועד הנהר מקומו לא כאן, לא במדינת היהודים.

לצד זה, על ההנהגה של ערביי ישראל, על כל מרכיביה, במיוחד ועדת המעקב וחברי הכנסת שלה, להפנים כי האחריות חלה עליהם. מי שדורש מהממסד היהודי שוויון מלא לערביי ישראל חייב לפני הכל להיות נאמן ומחויב למדינה שממנה הם דורשים את דרישותיהם וזכויותיהם. נאה דורש נאה מקיים.

אילו הייתה נערכת השבוע הפגנה של אנשי ימין נושאי דגלי ישראל ביישובי ואדי עארה שמשתתפיה היו קוראים להעברת ג'לג'וליה, באקה אל־גרבייה, ג'ת, אום אל־פאחם וערערה לידי המדינה הפלסטינית העתידית, הייתה נשמעת כאן זעקה נוראה עם טענות לגזענות וכו'.

במציאות הזו מסתבר שגם הראיס הפלסטיני חטא בחטא הישן של לא להחמיץ שום הזדמנות כדי לעורר נגד הפלסטינים אנטגוניזם. נאומו של אבו מאזן בכינוס הליגה הערבית, שבו הציג עובדות שקריות ומקוממות על יהודי חבר העמים ואתיופיה, רק מחזקות את הדעה שאין עם מי ועל מה לדבר.

אילו החוכמה הייתה בצד הפלסטיני, הם היו מסוגלים לבלום ולשנות את תוכנית המאה של טראמפ בקלות, הם פשוט היו צריכים להגיד "כן" לתוכנית בליווי מספר הסתייגויות, שיש להם נכונות לדון בהן. באותו רגע, הצגת התוכנית הזו, כפי שהיא הוצגה, הייתה נבלמת או יורדת מסדר היום. אפילו נתניהו בעצמו היה דואג לבלום אותה כיוון שהוא היה יודע ששותפיו מהימין לא יהיו מוכנים לשמוע ולקבל תוכנית עם סעיף שמדבר באופן ברור ונחרץ על מדינה פלסטינית, ועוד כזו שהפלסטינים מוכנים לקבלה. ככה זה כשהפלסטינים דואגים תמיד לא להחמיץ שום החמצה.