נולדה בחטא: תוכנית “השלום” הידועה גם כ”תוכנית המאה” של הנשיא טראמפ נולדה בחטא. מועד פרסומה – חודש לפני הבחירות בישראל, בזמן שראש הממשלה נתניהו נלחם על שרידותו הפוליטית והמשפטית, ובעת דיוני ההדחה של הנשיא האמריקאי – אמור לשרת את האינטרסים הפוליטיים של שני המנהיגים.

הצד הפלסטיני הוא הנפגע המרכזי מהתוכנית, ובה העדפה ברורה לצרכים הטריטוריאליים, הביטחוניים והפוליטיים של ישראל. הפסטיבל בבית הלבן נערך ללא תיאום, התייעצות או השתתפות הרשות. במעמד נכחו גם חברי המשלחת הישראלית, כמה תורמים אמריקאים לנשיא ולראש הממשלה ואף שלושה שגרירים ערבים שנוכחותם תתברר במהרה כמיותרת.

ישראל לכאורה יוצאת מנצחת: נתניהו קיבל אומנם מתנה נהדרת לקמפיין הליכוד בזמן שחלק ממפלגות הימין מתנגדות בנחרצות להקמת מדינה פלסטינית, אף שיש דרך ארוכה עד שזו תקום, אם בכלל.

פלסטינים מפגינים. צילום: רויטרספלסטינים מפגינים. צילום: רויטרס


ערביי ישראל נפגעו קשות מהחלק בתוכנית המעלה את האפשרות, בכפוף להסכמת הצדדים, כי גבולות ישראל ישורטטו מחדש כך שיישובי המשולש יהפכו לחלק מהמדינה הפלסטינית העתידית. חלק ממנהיגי המגזר הביעו עמדות קיצוניות שלא מיטיבות עם היחסים בין שני העמים, והפגנות מחאה תוך הנפת דגלי פלסטין רק ישכנעו את האזרחים היהודים שסעיף החלפת השטחים דווקא רצוי.

סיפוח בקעת הירדן שלא במסגרת הסכם כולל והבנות עם ירדן יסכן את הסכם השלום עם הממלכה ההאשמית ואת יציבותה, ויאיים על חגורת הביטחון הנוכחית בחזית המזרחית.

כצפוי, ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס דחה באופן מוחלט את התוכנית, איים להפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל ושכנע את 22 חברות הליגה הערבית לדחות לגמרי את התוכנית, ובכך לחזור לעקרונות היוזמה הערבית מ־2002. 

ההנהגה הישראלית, שמנהלת בשנים האחרונות מגעים הדוקים ושיתוף פעולה עם מצרים ומדינות ערביות נוספות, על רקע המלחמה באיום האיראני והטרור הג’יהאדיסטי, שכחה את איום הרחוב הערבי, שיכול להיות קיומי למשטרים הערביים.

האישים שעומדים מאחורי תוכנית השלום האמריקאית, יועץ הנשיא ג’ארד קושנר, השגריר דיוויד פרידמן ונציג הנשיא ג’ייסון גרינבלט, לא בדיוק מומחים למזרח התיכון וקרובים מדי לחוגי המתנחלים הישראלים מכדי להיות זהירים ויצירתיים. לא נופתע בעקבות כך אם במערכת הבחירות ובקרב חלק מהציבור האמריקאי יתעצמו גילויי האנטישמיות בארצות הברית.

תוכנית טראמפ מדברת על הצורך לפרז את עזה ולפרק את חמאס מנשקו. בתוכנית לא מוזכר איך יתבצע המהלך מול עזה. אכן, הסכם אמיתי בין הרשות הפלסטינית לישראל אינו ניתן להשגה כל עוד חמאס ממשיך לשלוט צבאית בעזה ולאיים על ישראל. ואילו בימים אלה ממשלת ישראל חותרת ל”הסדרה” עם חמאס ובעצם מנציחה את שלטונו.

השחקנים היחידים המנצחים ברמה האזורית הם המשטר בטהרן, שבוודאי יעודד כל גורם פלסטיני שיתנגד לתוכנית באמצעות אלימות וטרור, ונשיא טורקיה ארדואן, שתקף בחריפות את התוכנית וכבר תקע יתד בעזה ובירושלים באמצעות הפרוקסיס שלו.

יש לקוות שממשלת ישראל והממשל האמריקאי יתגברו על הפיתוי לבצע לפני הבחירות מהלכי סיפוח בשטח שרק יגבירו את הסיכוי לאלימות מחודשת. צריך לתת צ’אנס לממשלה שתוקם אחרי הבחירות לבחון בכובד ראש את הנקודות החיוביות בתוכנית טראמפ, תוך דיאלוג עם הרשות והמדינות הערביות המתונות. הממשלה הבאה צריכה גם להחליט סוף סוף על פתרון בעיית עזה, שלא ינציח את שלטון חמאס ויבטיח שקט ושלווה לתושבי עוטף עזה והדרום. 

הכותב הוא חוקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי הרצליה