תרומת כליה מתורם חי היא תהליך מורכב, הכולל הערכות רפואיות ופסיכו-סוציאליות. כאשר אדם פונה ישירות למרכז הלאומי להשתלות ומבקש מידע על מנת לשקול תרומה, או מגיע מגובש ברצונו לתרום, צוות אחיות בכיר וייעודי מתחיל בהליך מסודר של מתן מידע מפורט ותדרוך, וכן מבצע סינון רפואי ראשוני על סמך מידע וממצאי בדיקות. הפנייה לבירור וקבלת מידע היא לא התחייבות כלשהי. ובכל מקרה, גם אדם שהחל בתהליך לקראת תרומה, יכול לחזור בו בכל עת שירצה עד הניתוח. הפונים אלינו זוכים לליווי צמוד של צוות המרכז הלאומי להשתלות.
תורמי כליה מתאפיינים בנתינה הזורמת בעורקיהם, עוד בטרם החלו בהליך התרומה. ערכי נתינה שינקו עוד בבית הוריהם. גדלות הנפש של האנשים האלה מעוררת התפעלות.
השנה היו 248 תורמי כליה חיים. כמחציתם בין בני משפחה וכמחציתם תורמים אלטרואיסטים. היו עוד כ־200 מועמדים לפחות, שבקשו לתרום כליה – אך נפסלו מסיבות רפואיות.
ברשימת ההמתנה לקבלת כליה מתרומה יש בכל רגע נתון כ־840 חולים, כך שגם אם מושתלים כ-400 חולים בשנה, ביחד עם הכליות מתורמים שנפטרו, עדיין תישאר הרשימה ארוכה. וזאת בשל מספר החולים הגדול שמצטרף לרשימת ההמתנה מדי שנה. בשנת 2019 נכנסו לרשימת ההמתנה הארצית לכליות 422 חולים חדשים.
אני מקווה שבדורות הבאים התחלואה תרד, בעקבות המודעות לרפואה מונעת ולאורח חיים בריא. אבל עד אז, או עד שיכנסו לשימוש איברים "מודפסים" בתלת ממד, יש לנו מה לעשות כדי להגביר את מספר החותמים על כרטיס אדי ואת שיעור ההסכמות להשתלות מתורמים מתים.
התורמים החיים מגיעים להפיכת רעיון התרומה למעשה, אחרי שחשבו על הנושא, לפעמים במשך שנים, עד שהגיעו לשלב בחיים שבו התבססו משפחתי ותעסוקתית, ופנויים יותר להוקיר על הטוב, ולתת לזולת את מתנת החיים האולטימטיבית. לא בכדי נעשה שגור בשנים האחרונות בסלנג המונח "הייתי תורם לו כליה" כתיאור של שיא האלטרואיזם. זה לא זבנג וגמרנו, זה משהו גדול מאוד.
כל מי שמבקש לקבל מידע על תרומת איברים או שקל או חשב פעם על הנושא, שיפנה אלינו.
הכותבת היא מנהלת המרכז הלאומי להשתלות