מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה והרווחה מנסה ליצור סביבה תרבותית בכל הקשור לבטיחות בעבודה, בדגש על אתרי הבנייה, לפי הקריטריונים הנדרשים בחקיקה הישראלית והקריטריונים המקובלים בעולם המערבי.
בפועל, המצב בשטח מורכב ומצריך בקרה ופיקוח צמודים. לשם כך, מינהל הבטיחות שולח מפקחים מיומנים המכירים את עולם הבנייה ואת דרישות החקיקה לאתרי הבנייה - ולרוב הם מוצאים מפגעים וגורמי סיכון המחייבים טיפול מיידי, ובמקרים מסוימים אף סגירה של האתר למספר ימים, עד לתיקון הליקויים הנדרשים.
המצב ברבים מאתרי הבנייה מחייב שינוי בתרבות הבטיחות. זה תהליך ארוך ומורכב, וראשיתו בהכשרת עובדי הבניין למלאכות שהם נדרשים לבצע. ההכשרה חייבת להתקיים ולשלב בתוכה את הבטיחות בעבודת הבנייה, ובייחוד בעבודה בגובה - גורם הסיכון הגדול ביותר והגורם הראשון במעלה לתאונות הקטלניות בעבודה בעולם הבנייה.
מאמצים אלו יישאו פרי אם ורק אם ההכשרה של הסטודנטים אשר עתידים להיות מהנדסים אזרחיים תכלול את תחומי הנדסת הבטיחות המחייבים - למשל, קורס בניהול בטיחות למהנדסים אזרחיים, קורס בניהול סיכונים בבנייה וקורס העוסק בבטיחות בבנייה ובבנייה הנדסית הכולל את כל דרישות החקיקה והפיכתן לכלי שימושי במהלך ביצוע הפרויקט.
אוניברסיטת אריאל זיהתה את הצורך בהכשרת מהנדסים אזרחיים בתחום הבטיחות והיא האוניברסיטה היחידה בישראל המחייבת מהנדסים אזרחיים הלומדים במסלול ניהול הבנייה ללמוד שלושה קורסי חובה בתחום הנדסת הבטיחות.
בד בבד, כדי להחיל תרבות זו, חייבים לעדכן את תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה) ולהחיל את האחריות לבטיחות באתרי הבנייה על היזם, המתכנן, הפיקוח העליון, הקבלן המבצע (מוחלת כיום, אך עדיין לא מספקת), על מנהל הפרויקט, על מהנדס הביצוע, על מנהל העבודה (מוחלת כיום, אך עדיין לא מספקת), על עוזר הבטיחות למנהל העבודה וכן על הממונה על הבטיחות.
מצב זה יאפשר חלוקת אחריות בכל הקשור לבטיחות בעבודות בנייה על מספר גורמים גדול מן הקיים כיום – מנהל העבודה בלבד.
הצלחת האכיפה תלויה בדגש אשר יושם גם על רמת המנהלים הבכירים בענף הבנייה. הכותב הוא מרכז תחום הנדסת הבטיחות במחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל.