יש מוצא: כפי שמסתמן מהסקרים ומהלך הרוח הכללי במדינה ערב סבב הבחירות השלישי, המציאות הפוליטית במדינת ישראל לא ניצבת בפני שינוי שיביא סוף סוף להרכבת ממשלה בישראל. התיקו הזה בין הגושים, כפי שהוא משתקף בכל הסקרים, עלול להוביל את המדינה לסבב בחירות רביעי – מצב הזוי שכמוהו לא ידעה המדינה מעולם. במצב הזה עולה באופן טבעי אצל כל בר דעת הדאגה והמחשבה: איך מונעים את מערכת הבחירות הבאה? איך עוצרים את רכבת הבחירות הזו שנעה ללא מעצורים לשום מקום באין מי שיעצור אותה?

מתוך ניתוח המציאות הזו ברור היום שדיון בממשלת אחדות של כחול לבן והליכוד עם בנימין נתניהו כראש ממשלה בשנתיים הראשונות, לא יביא לפתרון הסינדרום הזה. כך גם אין סיכוי שאחת ממפלגות גוש הימין תערוק לכחול לבן. מכאן המסקנה כי רק אם המגזר הערבי יספק לרשימה הערבית המשותפת 16 מנדטים עשוי להתחולל כאן מפנה בתום סבב הבחירות השלישי. כך גם מנבאים חלק מהסקרים האחרונים. במצב כזה יהיה קשה מאוד להתעלם מהמפלגה השלישית בגודלה בכנסת, כשאין חולק שאת התרומה הגדולה ביותר להתעצמותה תרם בנימין נתניהו, שלא החמיץ אף הזדמנות לשסע, לפגוע ולהדיר את ערביי ישראל.

זה בולט בימים אלה בסיסמת הבחירות של הליכוד שאומרת: "לגנץ אין ממשלה בלי הרשימה המשותפת", כלומר הצבעת גנץ, קיבלת את אחמד טיבי ושות' בממשלה. מסתבר שבכחול לבן די נבהלו מהחיבור הזה ודאגו בימים האחרונים לצאת בהצהרה פומבית: כחול לבן לא תקים ממשלה בסיוע של הרשימה הערבית המשותפת.

בנימין נתניהו. צילום: פלאש 90בנימין נתניהו. צילום: פלאש 90


כידוע, ערב מערכת בחירות, פוליטיקאים מכל הזנים והסוגים משחררים רסן ומפריחים סיסמאות והבטחות ללא הבחנה, כדברי הפתגם הערבי הידוע "מילים לא עולות כסף", ויוצאים בהצהרות שונות ומשונות, כפי ששמענו את אביגדור ליברמן מצהיר בימים אלה שאין לו בעיה לשבת בממשלה אחת עם עמיר פרץ, אורלי לוי־אבקסיס ויאיר גולן השמאלן כביכול. כך לדעתי גם כחול לבן, אם היא חפצת חיים, ורוצה להקים את הממשלה הבאה ולעשות סוף לסאגת הבחירות היקרה הזו שאין לה סוף, ובמקביל לשים סוף למלכות נתניהו, היא לא יכולה להתעלם מהרשימה הערבית המשותפת. יש להתחבר אליה כדי שהרשימה המשותפת תוכל לסייע לכחול לבן בתמיכה מחוץ לקואליציה כדי להקים את הממשלה הבאה. כל אופציה אחרת שמוצגת כאלטרנטיבה היא אשליה חסרת בסיס.

חיבור של קואליציה שמורכבת מכחול לבן, ישראל ביתנו, העבודה־גשר־מרצ, יספק בסיס להקמת ממשלה עם כ־56 מנדטים, כשהתמיכה מבחוץ של הרשימה הערבית המשותפת עם 15 מנדטים, לצורך העניין, תיצור גוש מוצק של כ־66 מנדטים שיהווה בסיס לממשלה חזקה ויציבה. זה לא פשוט, הבעיה היא כמובן לשכנע את ליברמן לשבת בממשלה הנתמכת מבחוץ על ידי הרשימה הערבית המשותפת, כשדעתו על אנשיה ידועה ומוכרת. פה כחול לבן צריכה לשכנע את ליברמן שזהו צו השעה להצלת המדינה ממערכת בחירות רביעית, ואם זה היה תלוי רק בנתניהו, הוא לא היה מהסס לרגע להתחבר לרשימה המשותפת, כפי שהוא לא היסס להתחבר לגבאי והעבודה בזמנו. הבעיה של נתניהו זאת התלות בגוש שכמובן ימנע ממנו חיבור כזה.

לחיבור של כחול לבן עם הרשימה המשותפת יש יתרון חשוב ומשמעותי, ותמיכה של הרשימה המשותפת בממשלה שתקום תיצור פה מומנטום חדש ומעניין, שיאפשר לחדש את הדו־שיח עם הפלסטינים על בסיס תוכנית המאה של טראמפ, בתמיכה של מדינות ערב המתונות והליגה הערבית, ועשוי לשנות את פני האזור ולפתור את בעיית עזה.