אבל, בניגוד להצהרותיו של הנציב לענייני חוץ ג'וזף בורל, שעוררו את זעמה של ישראל, אין בתגובות אלה איום גלוי או נסתר בסנקציות או בצעדים אחרים, כמו הכרה במדינה הפלשתינאית. בחוגים המדיניים באירופה ממקמים את הצהרותיו והבטחותיו של ראש הממשלה נתניהו בהקשר הפוליטי הפנימי - הבחירות המתקרבות, ומצביעים על כך שארוכה הדרך לקבלת החלטות מעשיות בנדון וליישומן.
האירופים עצמם החליטו לקיים דיון מעמיק בנושא הישראלי-פלשתיני בדרג שרי החוץ רק במושבם הבא בשלהי מרץ, אחרי הבחירות בישראל. ובינתיים לפחות שתיים ממדינות האיחוד - כנראה הונגריה וצ'כיה - ממשיכות לבלום כל הצהרה משותפת בנדון. בינתיים בידי המדינות האירופיות דרכים שונות להביע את אי שביעות רצונן מהצהרותיה ועוונותיה של ממשלת ישראל. פרסום "הרשימה השחורה" של החברות הפעילות בשטחים על ידי נציבות זכויות אדם של האו'"ם היה אחד מהן.
התרעות פיקוד העורף