טראמפ יכול להיות מואשם בכל מיני עבירות לכאורה, אך מצביעיו ימשיכו לתמוך בו כדי למנוע ניצחון מהאויב השנוא. אורנשטיין גם מצטט קולגה שמסביר שיותר משטראמפ הוא הגורם לשסעים בחברה האמריקאית, הוא כלי הקיבול להם, כך שגם אם יסולק מהשלטון המצב לא ישתנה, שכן התמיכה בטראמפ משקפת את תחושת הרוב האמריקאי שמרגיש שאיבד את מעמדו מול מגמות שמעניקות עדיפות למיעוטים שונים, להעדפה מתקנת שעוסקת בעניינים כמו חדרי שירותים לטרנסג'נדרים, ומקדמת רעיונות של רב־תרבותיות וכיו"ב – במקום להתייחס לבעיות ולנושאים הרלוונטיים להם.
אמריקה ידעה גם בעבר מועמדים קיצוניים לנשיאות – גולדווטר במפלגה הרפובליקנית ומקגוברן אצל הדמוקרטים, שנכשלו בבחירות הכלליות – וההיגיון אומר שכך יהיה גם הפעם אם מועמד הדמוקרטים יהיה סנדרס. אך באווירה המטורפת כרגע באמריקה, ייתכן שההיגיון הזה כבר לא כל כך ישלוט. במידה שסנדרס לא יזכה בנשיאות אלא רק במועמדות מפלגתו, נראה שהקבוצה השמאלנית שהוא מזוהה איתה תשפיע על עמדות המפלגה כולה בנושאים שונים, כולל ישראל.
עם זאת, אין להתייחס ליחסי ישראל עם המפלגה הדמוקרטית כמקרה אבוד. על אף שהקבוצה השמאלנית מנסה כרגע לתת את הטון בעמדות המפלגה כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני (כפי שראינו גם בהתנגדות המאורגנת לתוכנית טראמפ), היא עוד לא כבשה את כל מבצרי המפלגה שיש בה עדיין רוב דומם, לפעמים דומם מדי, שדוגל בקו מרכזי מתון בנושאים השונים ונחוש לשמור על הקשרים המסורתיים הטובים עם ישראל.
המשימות של הממשלה הבאה בישראל צריכות אפוא לכלול פעילות פרו־אקטיבית כדי להבטיח את המשך התמיכה של אותו רוב במפלגה הדמוקרטית, ושל רוב היהודים האמריקאים שתומכים בה.
התרעות פיקוד העורף