החוקרים עדיין מנסים להבין כיצד אב במשפחה נורמטיבית ומבוססת, ללא עבר פלילי ושאינו מוכר למערכת הרווחה ולמערכת בריאות הנפש, רוצח את בתו התינוקת ופוגע באשתו ובבתו הגדולה. בת דודתה של האם צוטטה: "שום דבר לא הכין אותנו לזה. משפחה חמה, אוהבת, מטיילים יחד ונהנים, זה לא מסתדר. ממש לא. שוק מוחלט, אף אחד לא יכול היה לנחש או לדעת".
חלק גדול מתשומת הלב סביב הטרגדיה לא מוקדש לאירוע הרצח עצמו אלא לניסיונות להבין כיצד קורה דבר מזעזע שכזה ללא סימנים מוקדמים. חוסר היכולת של המוח האנושי לקבל את העובדה שאירועים כאלה יכולים להתרחש, ואי־הנוחות שהם מעוררים בנו, מדגימים את הצורך המשווע שלנו בתחושת ודאות. תחושה שאנו יכולים לצפות ולנבא את המתרחש סביבנו. תחושת השליטה קריטית לרווחה שלנו.
ככלל, תמיד נעדיף תרחיש אימים ודאי, כלומר כזה שניתן לצפותו, על פני תרחיש נורא פחות אך לא ודאי. בני אדם יעדיפו עונש ודאי של זרם חשמלי חזק, כזה שהם יודעים בדיוק מתי הוא אמור להגיע, על פני מצב שבו ישנה סבירות של 50% לקבלת זרם חשמלי אך ללא ידיעה מתי הוא יופעל. מצבי חוסר ודאות, בעיקר כאלו הקשורים ליכולתנו לנבא התנהגות אנושית, הם מצבים קשים מנשוא ונחשבים לאחד מגורמי הלחץ הכי משמעותיים שקיימים. בסיקורי האירוע מודגש שוב ושוב כי מדובר במשפחה נורמטיבית, וחוזרת השאלה כיצד זה יכול להתרחש במשפחה נורמטיבית.
אחד הגורמים המאפשרים את קיומה התקין של החברה הוא אמון בסיסי בין אנשים. היכולת להאמין שבזמן שאני חוצה את הכביש, אף נהג לא יחליט לפתע לדרוס אותי כי מתחשק לו. זו הסיבה לכך שחוקרי המשטרה והציבור לא מוכנים להאמין שלברק בן עמי לא היה מניע, והם יעשו את כל המאמצים למצוא אותו.
התרעות פיקוד העורף