גם היום מתקיימת פלוגתא רוויית שנאות בישראל: הדבר מוצא ביטוי בריבוי מפלגות - בשנים האחרונות מספר המפלגות שנרשמו לבחירות הגיע לסביבות 25־30, ורק כמחציתן או פחות מכך עברו את אחוז החסימה. בבחירות האחרונות הן התאגדו במסגרת שמונה קבוצות פוליטיות שעברו את אחוז החסימה.
מחקר רגשי־פוליטי של מכון גיאוקרטוגרפיה בחן לאורך זמן, בנוסף לכוונות ההצבעה של כל מצביע פוטנציאלי, מה הוא מרגיש כלפי כל מפלגה, והתשובות נעו בין "אוהב/ אוהד" ל"לא אוהב/ שונא". בספירה מצטברת של אחוזי השנאה ואחוזי האהדה שמיוחסים לכל מפלגה, חשפו התוצאות אווירה רוויית שנאה: 716% בצד השנאה מול 381% של אהדה/אהבה.
השוואת תוצאות בין שני מחקרים זהים, בשנים 2018 ל־2019, העלו התגברות ניכרת בשנאה: אצל הליכוד לדוגמה, מ־28% שונאים ב־2018 ל־41% ב־2019; בקרב בוחרי יש עתיד חלה עלייה מ־28% שנאה ל־41% שנאה במסגרת הריצה בכחול לבן. אצל הרשימה המשותפת נרשמה עלייה מ־61% ל־74%; אצל ישראל ביתנו עלייה מ־31% ל־53%; ובעבודה מ־28% ל־53%.
2. בבדיקת סיבות להצבעה עבור הליכוד, כאשר בפני המשיבים לא הוצגו תשובות אפשריות, כ־50%־55% התייחסו למעלותיו של בנימין נתניהו. החצי השני לערך מונע מדפוס דטרמיניסטי, בדומה למצביעי מפלגות חרדיות או דתיות. תגובה אופיינית למצביעים אלה היא "במשפחה שלנו באופן מסורתי אנחנו תמיד מצביעים ליכוד". כך שבמובן מסוים, הליכוד הוא סוג של דת.
3. רוב הציבור, 56%, סבור כי ראוי לצמצם את מספר המפלגות בישראל. שאלנו, לפיכך: "האם כדאי או לא כדאי לחוקק חוק בחירות או לערוך משאל עם שיאפשר קיומן של שתיים עד ארבע מפלגות בלבד על ידי הגדלת אחוז החסימה או בשיטה אחרת". התוצאה: 56% מסכימים, 27% מתנגדים, ל־17% אין דעה בנדון.
"חוק הסינרגיה השלילית" שפיתחתי, קובע כי חיבורים בין מספר מפלגות נוחל ברוב המכריע של המקרים כישלון רציני, שמחירו הפסד של 10%־15% מנדטים לפחות. כך נוכחנו בעבר כאשר הליכוד וישראל ביתנו חברו ל"הליכוד ביתנו", שהפסידה כ־4 מנדטים; וכך - והרבה יותר - בחבירה של העבודה, גשר ומרצ, שקיבלו יחד 8 מנדטים בלבד, וגם בימינה.
ההסבר לתופעת "הסינרגיה השלילית" נעוץ בכך שכל מצביע פוטנציאלי כבר החליט מדוע יעדיף מפלגה מסוימת ו/או את המנהיג שלה; לרוב אין הוא אוהד את המפלגות האחרות או מנהיג מסוים בהן, כולל מפלגות באותו צד פוליטי. לפיכך, אם ראש המפלגה שאותה העדיף חבר לכאלה שאינם אהודים עליו, הוא לא יצביע עבור החיבור החדש.
4. ומה קורה אצל ערביי ישראל? מקדמת דנא הם היו מפולגים למספר קבוצות פוליטיות קטנות יחסית. גם בשל כך, שיעור ההצבעה במגזר עמד על כ־45% בלבד לאורך שנים. ב־2012, כאשר אחוז החסימה היה 2% בלבד, קיבלה רע"מ 2 מנדטים, וחד"ש ובל"ד 3 מנדטים כל אחת. כל הפוליטיקה הערבית הסתכמה ב־8 מנדטים. שיעור ההצבעה עלה ב־2015 בצורה דרמטית לכ־65% בעקבות העלאת אחוז החסימה ל־3.25% ויצירת הרשימה המשותפת, וגם בגלל פעילותה של קרן V15, שהזרימה כספים, יצרה סקרי פנים אל פנים עם אלפים באוכלוסייה הערבית והאיצה בהם ללכת להצביע (היא לא אמרה למי, אך הואשמה בהתנגדות לנתניהו, במה שהפך לפרשה משפטית).
התרעות פיקוד העורף