הכפר הגלובלי נתון בעיצומו של אירוע מטלטל, היסטורי, לא פחות. הרפואה, הכלכלה, הביטחון התעסוקתי, חיי המסחר והיחסים הבין־אישיים, הכל משתנה בקצב מסחרר. כאילו צונאמי ענקי שוטף את העולם. מצד אחד, מדינות מתכנסות בתוך עצמן, סוגרות את הגבולות ומנהלות מלחמת הישרדות יומיומית. מהצד האחר, הנגיף לא יודע גבול. מה אכפת לו לווירוס קורונה היכן נגמרת איטליה ואיפה מתחילה צרפת. מבחינת האנושות, זהו רגע מכונן והזדמנות לגלות סולידריות בינלאומית.

בהיבט המקומי, משבר הקורונה תופס את המערכת הפוליטית בישראל ללא מערכת חיסונית, על סף קריסת מערכות אחרי שלושה סיבובי בחירות בלי הכרעה. הפוליטיקאים קיבלו על עצמם כל כך הרבה התחייבויות מוקדמות, חרמות, איסורים ומגבלות, בלי לחשוב על היום שאחרי והעסק רק הולך ומסתבך. כחול לבן פוסלת את הליכוד, שמסיתה נגד המשותפת, המסרבת לשבת עם ליברמן, המבקש לשים קץ לכהונתו של נתניהו, המתעקש על גוש הימין־חרדים, שנתנו גט כריתות ללפיד ולמרצ שנעקצה על ידי אורלי לוי־אבקסיס. חד גדיא.

באווירה הזאת ולנוכח המאמצים למנוע את התפשטות המגיפה, ממשלת המעבר נוקטת צעדים חסרי תקדים. בחסות הקורונה התקבלו השבוע החלטות שבכוחן לערער סדרי ממשל ושלטון. בראשן, תקנות המעקב שהתקבלו בממשלה באישון לילה ולא אושרו כנדרש בכנסת. מדובר בצעד מרחיק לכת המאפשר למשטרה ולשירות הביטחון הכללי לעקוב אחרי חולים בקורונה ללא צו שיפוטי. כלל לא ברור מי יפקח על ביצוען וכיצד. גם הצו המורה לסגור את מערכת המשפט עד יעבור זעם נחתם בשעת לילה מאוחרת. כתוצאה ממנו נדחה משפטו של ראש הממשלה. ייתכן שמדובר בהחלטה מתבקשת מתוקף הנסיבות, אבל קשה שלא לחשוד שמעורבים בה גם שיקולים פוליטיים. 

אין ספק, נתניהו מנהל את משבר הקורונה כאילו לא היו בחירות, והוא מבקש להמשיך לכהן כראש ממשלה כאילו אינו נאשם בפלילים. למצער הוא מוכן להקים ממשלת חירום או ממשלת אחדות ברוטציה, בתנאי שהוא יהיה ראשון. זו הסיבה לכך שאנשי הליכוד משתמשים בטריקים ושטיקים כדי למנוע בחירה של יושב ראש כנסת חדש מטעם כחול לבן ועורמים קשיים על הקמת ועדות כנסת שיפקחו על עבודת הממשלה.

למען האמת, רוב הציבור מאס בתככים הפוליטיים. כשעל הפרק תרחיש להתפרצות בלתי נשלטת של הנגיף, אלפי מתים ועשרות אלפי חולים, הוא רוצה ממשלה עכשיו. כמעט בכל מחיר. אלא שבצל המשבר ומתחת לרדאר הציבורי מנסים נתניהו והליכוד לסכל ממשלה בראשותו של בני גנץ ולכפות ממשלה בראשותו של נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. בהקשר הזה צריך לומר שהופעותיו התכופות מדי ערב במשדרי החדשות משרתות את המסר של קמפיין הבחירות המתמשך שלו – אין עוד מלבדו.

אבל, עם כל הכבוד לניסיון של נתניהו ולהצהרות חמורות הסבר (על ראיונות אין מה לדבר) לא אלמן ישראל. במיוחד בעת משבר, מדינת ישראל זקוקה לממשלה יציבה ובריאה, מתפקדת ואמינה. זה לא המצב. הציבור לא מאמין לדף המסרים היומי. יעידו על כך בהלת הקניות והתורים הארוכים במרכולים. גם הישראלים שבחרו לבלות בים לא מאמינים לממשלה וחושדים שנתניהו מעצים את הפאניקה בניסיון לכסות על הזנחה ארוכת שנים של מערכת הבריאות.

כך או כך, מדובר בתמרור אזהרה למשטר הדמוקרטי בישראל. הצירוף המסוכן של חוסר אמון בשלטון, החלטות המתקבלות במחשכים וראש ממשלה חשוד בפלילים, מחייב את כחול לבן לדבוק בהבטחת הבחירות המרכזית שלה ולא לשבת בממשלה בראשות נתניהו. המערכת הפוליטית זקוקה להבראה עכשיו, כדי שיהיה בכוחה לשקם את ישראל ביום שאחרי הקורונה.