בתולדותיו של כל עם יש אבני דרך שמסמלות ומציינות אירועים בהיסטוריה שלו, אבני דרך שיצרו שינויים ותמורות בחיי האומה. כך גם אצלנו, במדינה בת ה־72 אפשר לראות אבני דרך, כמו הכרזת המדינה ומלחמת השחרור, תקופת הצנע עם העליות הגדולות והמעברות, מבצע סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים והמהפך הפוליטי ב־1977. למעשה אחרי כל אבן דרך כזו, ראינו את השינוי המשמעותי שחל במדינה ובאורח חייה. כפי שזה נראה בימים אלה, מגיפת הקורונה, ששינתה באופן משמעותי את אורח החיים במדינה, תהיה אחת מאבני הדרך בחיי המדינה, שאחריה תתקבל כאן מדינה שונה במובנים רבים.
משבר הקורונה יגרום לרבים לאבד את מקור פרנסתם, את עסקיהם, את החלומות הכלכליים שלהם, בעוד ענפי התעופה, התיירות, המלונאות, המסעדנות וכל הקשורים אליהם באופן ישיר או עקיף ימצאו את עצמם כמוכי צונאמי אכזר שזרע הרס וחורבן, ושלאחריו יצטרכו להתחיל הכל מבראשית.
צרכים רבים והרגלים של שנים ישתנו, ייעלמו. מה שברור הוא שהשינוי הזה יחייב היערכות שונה של המדינה, בעיקר של מערכת הבריאות שלא הייתה ערוכה להפתעת הקורונה, זה ניכר במחדל שחשף את מספרן המועט של המעבדות שהיו אמורות לבצע את בדיקות ההידבקות, את המחסור במתקני בידוד וציוד הגנה לצוותי הרפואה. בכלל, המוכנות של מערכת הבריאות הוכיחה שהיא לא ערוכה להתמודד עם מגיפה המונית, משהו שהזכיר את צה"ל של אוקטובר 1973, ערב מלחמת יום הכיפורים. מזלנו שעד כה לא היו קורבנות בנפש.
מבחינת האזרח, כל מי שנפגע כלכלית מהמגיפה ויש לו ציפיות לסיוע של ממש לשיקומו מעבר למה ששמענו כאן בימים האחרונים, שזה רחוק מפתרונות של ממש, שלא ישלה את עצמו: המגיפה הזו תיצור לממשלה הבאה בעיות כלכליות כל כך קשות שלא יתאפשר לה לפצות ולסייע לעסקים ולאזרחים, והקורונה, ככל הנראה, תמוטט כלכלית עסקים ואנשים רבים.
לצד זה, מצבים כאלה כמו לאחר מלחמה, אסון טבע וכו' יוצרים הזדמנויות חדשות, רעיונות חדשים ואפשרויות חדשות ליצירת התחדשות. זה טבעו של עולם, ואולי בגלל זה הטבע גורם מדי פעם מגיפות ואסונות טבע - כדי להביא את העולם להתחדש ולעשות חשבון נפש, ולחייב את בני האנוש לחשב מסלול מחדש.
זה מה שיקרה כאן אצלנו בתום תקופת הקורונה. גם בלעדיה מדינת ישראל הגיעה בשנה האחרונה לצומת דרכים בעייתי מאוד, עם שלוש מערכות בחירות מטרידות, שהציפו את המדינה בגלי שנאה והסתה, ויצרו כאן פיצול מדאיג. למעשה, הקורונה שצצה בחודשים האחרונים הפכה למנה האחרונה והמרה של השנה הזו, שהציבה את המדינה בפני מצב חברתי פנימי בעייתי ומדאיג, שכמוהו לא ידעה המדינה מאז קיומה, ומעליו מתנוססת השאלה: "פנינו לאן?".
חוסנה ואיתנה של מדינת ישראל מיום הקמתה היו באחדות, בסולידריות ובהתלכדות ההדדית. זה ניכר היטב בשנותיה הראשונות של המדינה, בתקופת הצנע, במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. המבחן הגדול של המדינה בימים אלה של איום הקורונה, במציאות הקשה, שעדיין צפויה לנו, הוא ביכולת שלנו להחזיר למדינה את אותה סולידריות, ללא השנאה, הפיצול וההסתה. רק אם כל אלה אכן יבואו למיצוי נוכל לראות את המדינה חוזרת לאיתנה למרות הקורונה.