רגע אחרי ההכרזה המחמירה שהכריזו שלשום ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, על צפי של אלפי חולים ומתים, לצד החמרת ההנחיות לסגר כמעט מלא, גיליתי אמש שהרחובות עדיין הומים באדם. בני נוער נפגשים בכדי להעביר את הזמן הפנוי, משפחות וילדיהם שיוצאים לטייל להנאתם בשדרה, ואפילו חלק מחנויות הבגדים והצעצועים שלא נחשבות לעסק חיוני, עדיין פתוחות בניגוד לכל ההנחיות, שלא לדבר על חתונה רבת המשתתפים שנערכה בבית שמש.
חשבתי בלבי: אסון גדול מתרחש כרגע מול עיני. איזה מחיר עצום של אובדן חיים וקריסת מערכות נשלם על חוסר אחריות אישית של האזרחים. האם אני יכולה להאשים את התושבים שלא נשמעים להנחיות החדשות, כי הן רק בגדר המלצות ולא תקנות מחייבות, או להאשים את הממשלה עצמה, שלמרות הדברים החמורים שהעבירה אמש לציבור עדיין לא נוקטת במדיניות אכיפה נוקשה תחת צו מחייב?
הגעתי למסקנה אחת ברורה, שגם מוכיחה את עצמה על פי נתוני התפשטות הנגיף בעולם: רק מדינות עם משטר נוקשה יוכלו לבלום את הנגיף ונראה שמדינות דמוקרטיות ישלמו מחיר כבד יותר.
בימים אלה, כשכל מדינה מתרכזת במדיניות הפנימית שלה שהתוותה הממשלה במאבק מול הנגיף הקטלני, כולם נושאים עיניים מודאגות למדינות אירופה, שחוות את שיאו של המשבר עם קריסת מערכות הבריאות, כמו גם לארה"ב שנמצאת כפסע לפני אובדן שליטה, וכל זה כי לא נקטו בצעדים הנדרשים בזמן הנכון. מדינות אלו משמשות לנו מודל לביקורת פנימית כמדד להתייעלות. מדינות שהטילו סגר בשלבים מוקדמים הגיעו ל-0.5 אחוזי תמותה, בעוד מדינות שלא נקטו במדיניות נוקשה כמו איטליה, ספרד וצרפת יגיעו לנתוני תמותה של 5%.
ישראל מנסה לאמץ, ובצדק, את המודל הדרום קוריאני. מדינה עם כ-51 מיליון אזרחים שאומנם ספגה התפשטות מהירה ורחבה, אבל הצליחה לבלום את קצב ההדבקה מחמש מאות ביממה למאה, עם נתון מרשים של רק 0.1 אחוזי תמותה מתוך 8320 נדבקים. ואיך היא עשתה זאת? על ידי נקיטת תקנות של הסגר מלא, יציאה מהבית במקרים חריגים המחייבת מסיכות הגנה, שמירה על שני מטר מרחק ועריכת בדיקות מרובות לנגיף בין היתר גם בעזרת תאי טלפון מבודדים, לצד התקנות המחמירות יש גם אזרחים המצייתים כמו חיילים להוראות. והרי לנו נשק חם של משמעת עצמית ללוחמה נגד ה-covid 19.
נחזור רגע לגראונד זירו, מוקד התפרצות הנגיף בסין, כדי להבין את התמונה טוב יותר. הרי ברגע שנגיע לנשא הראשון שחלה התמונה תתבהר לנו, אך היות שהסבירות שזה יקרה היא אפסית כדאי שננתח את מוקד ההתפרצות. הנגיף התפרץ כידוע לראשונה בווהאן בתחילת דצמבר, יש הטוענים כבר בנובמבר בזמן שהרשויות הסתירו זאת מהתושבים. הרשויות דיווחו לארגון הבריאות העולמי על הנגיף המיסתורי רק בתחילת ינואר. ב-24 בינואר כשמערכת הבריאות בוואהן קרסה לנוכח כמות החולים, הטילה סין סגר על וואהן ועל עוד 15 מדינות בחוביי, כ-60 מיליון איש נכנסו לעוצר מוחלט למשך חודשיים שלמים. מרגע החלת הסגר, קצב ההדבקה החל לרדת והסגר עצר את המגפה תוך ימים. בכל מחוז בסין שבו הוטלו ההגבלות גרף ההתפשטות נבלם. לראייה ביממה האחרונה נדבקו רק 13 איש בכל רחבי סין.
כעת נשאלת השאלה: הכיצד הצליחה סין להישאר עם כמות כזאת קטנה של נדבקים כשרובם המוחלט הוא ממחוז חוביי, מוקד ההתפרצות, בעוד ששאר המחוזות בסין שמונה עוד 1.320 מיליארד אזרחים נוספים נשארו כמעט נקיים מהנגיף? הרי הנגיף התפרץ כבר בתחילת דצמבר, חודש וחצי לפני שהוטל הסגר על וואהן, מספיק זמן כדי שהוא יתפשט למחוזות השונים בסין, ולמרות זאת ההתפשטות בסין כולה נעצרה באורח פלא.
טובי המוחות צריכים לחקור מה קורה בשאר הערים בסין ולא רק בחוביי. איך ייתכן שגרף ההתפשטות בסין כולה נבלם בצורה כה דרסטית. איך אין להם כמעט מקרים מחוץ לחוביי? אני לא אעלה ספקולציות שונות על חיסון או תרופה מיסתורית, גם לא אטען שהם מדווחים על נתונים לא נכונים, אבל משהו לא מסתדר בתמונה הכללית.
נסיים עם קצת נתונים אופטימיים: מחקר חדש ממכון המדע מאוניברסיטת מרילנד שהתפרסם בתחילת השבוע מביא לנו בשורות מעודדות. הנגיף הקטלני רגיש מאד למזג אוויר קר עם אחוזי לחות נמוכים . בניתוח שערכו במדינות עם התפשטות גדולה מצאו מכנה משותף, בוואהן שבסין, טוקיו שביפן , מחוז לומברדיה באיטליה, קום באיראן, דאגו בדרום קוריאה, ומדריד בספרד, מצאו שכל הערים הללו בהם ההתפשטות בשיאה יושבים על מסדרון זהה של קו רוחב אורך כדור הארץ בין 30 – 50 מעלות. במקומות הללו יש גם דפוס מזג אוויר דומה של בין 5 ל-11 מעלות ולחות נמוכה כשנתוני הטמפרטורה שנלקחו היו משדות התעופה. מה שגרם על פי החוקרים להסיק שהנגיף מתפשט במהירות בתנאים אלו. מכיוון שכך החוקרים חזו שמקומות כמו האיים הבריטים, מרכז אירופה, וושינגנטון הם גם מדינות בסיכון גבוה יותר והם עשויים להיות בסכנת התפשטות בחודשי מרץ אפריל
אם כך, על פי המחקר החדש לנגיף יהיה קשה להתפשט במקומות חמים עם לחות גבוהה. אז אולי לא נקטנו בזמן הנכון במשטר של תקנות נוקשות, אבל ייתכן וחודשי הקיץ החמים שלנו יעזרו לנו לבלום את התפשטות הנגיף.
ואם ננסה לגבות זאת מנתוני העבר, משפחת וירוס הקורונה מונה שבעה נגיפים שפוגעים בבני האדם, ה-covid 19 הוא בעצם מוטציה של הסראס, מוטציה שהיא מדבקת יותר. הסארס פרץ לעולמנו ב-2002 וביולי 2003 הוא נעלם באורח פלא, ככל הנראה בגלל מזג האוויר החם.