לדאבוני, מי שאינו חש מהו סגר אמיתי אינו יכול להבין את המשמעות של המילה הזאת. לצד בתי הכנסת הסגורים על מנעול ובריח, התמונות מרחבי הארץ מעכירות את האווירה - שם כולם מסתובבים בצורה חופשית ורק המתגוררים בשכונות החרדיות בהסגר. בשטח, המציאות שונה בתכלית מהנתונים שהרשויות השונות מעדכנות. רוב החלטות הממשלה אינן נאכפות בידי משטרת ישראל, וכל שוטר הופך לשריף המקומי. הסטיגמה שנוצרת על הציבור החרדי כמפיצי המחלה גוררת התנהגות קשוחה של השוטרים ברחובות.

היום, יותר מתמיד, אפשר להבין את מחאת יוצאי אתיופיה נגד המשטרה לפני כשנה ולהזדהות עמה. אפשר לראות במרחב של כ־100 מטרים בסמוך לבית כמה וכמה חיילים עומדים בכלי נשק שלופים - במחסומים בוקה ומבולקה, עובדים חיוניים לא יכולים להגיע למקום עבודתם ומאוימים בקנס גבוהה, כביכול דמם מותר. - אין ציבור אחר במדינה שהיו מתנהלים כלפיו בצורה זו.

אין משמעות רבה לסגר, המרחב הציבורי אינו מדבק, ספירת החולים נעשית בשיטה לא נכונה ופוגענית כלפי הציבור החרדי. בשכונת רמת שלמה הירושלמית, נכון לכתיבת שורות אלו, ישנם 130 חולים, אך כולם מ־20 משפחות בלבד. בשכונת תל ציון, פרבר ירושלמי, אין בית מרקחת או סניף בנק.

נראה כי ההחלטות שניתנו על ההסגר היו ללא כל קריטריונים ברורים ושקופים לציבור. וגם לפי מה שפורסם מתברר כי ישנן שכונות וערים נוספות שלא נכללו בהסגר. כביכול שימנו את קווי הגבול ואחר כך בנו את הקריטריונים. אנו מבקשים נתונים ולא מקבלים.

כציבור הרואה חשיבות עליונה בתורת ישראל ומאמין בבורא העולם, קשה להבין מדוע הפגנה מותר לערוך ותפילה במניין אסורה. אנו רואים בערך היהודי ערך גבוה יותר מהערך הדמוקרטי. רובו המוחלט של הציבור החרדי שומר את הנחיות משרד הבריאות, וזאת למרות כל הנכתב, אך בציבור הכללי ישנם אחוזים גבוהים יותר של מפירי חוק והנחיות הממשלה - ושם לא נעשה דבר.

אך בעיניי הבעיה המרכזית ביותר לנוכח הפגיעה הלא מידתית הוא משבר האמון שנוצר כאן. אנו, אנשי הציבור, פועלים מול התושבים. בלשכתי מטפלים במאות פניות המגיעות מהציבור, אך הדימוי והסטיגמה שנוצרו כאן הם שכביכול הציבור החרדי חולה ומדבק בצורה נוראית. בעלי מלאכה אינם מוכנים להגיע לשכונות החרדיות, תושבים אינם יכולים לקבל צרכים אלמנטריים. הציבור החרדי אינו טיפש, יצאנו ממצרים, ואנו לא נחותים. נכון, לציבור החרדי יש אורח חיים מיוחד, אבל עדיין אין לו אינטליגנציה נמוכה.

הציבור החרדי יודע טוב מאוד מה טוב עבורו, וכעת רומסים אותו כשעיר לעזאזל.

הכותב הוא חבר בוועדת החינוך והכנסת וכיהן בעבר כסגן ראש עיריית ירושלים