כעת, בסיום חג הפסח, הגיעה השעה לצאת לחירות - חירות לצד הקורונה. בכל הקשור לתחלואה מהנגיף, מצבה של ישראל טוב, הודות למדיניות של זהירות יתר שהובילו מקבלי ההחלטות. 

כל תחזיות האימה התבדו. אבל המחיר הכלכלי והחברתי כבד מנשוא, ולכן זה הזמן לחשב מסלול מחדש ולהתחיל להרגיע, תוך הקפדה על משטר נאות ומניעת התרופפות מיותרת. ומתוך מדיניות של ניסוי וטעייה, אחרי כל מהלך יש לבדוק את התוצאות הרפואיות.

השעה בשלה להתחיל בהוצאת המשק לפעילות. הנתונים מצביעים על שיעור תחלואה ומספרי מונשמים שמערכת הבריאות בישראל יכולה לשאת, בלי שתקרוס. 

הנתון הקובע והמשמעותי להחלטה לחזור לשגרה הוא מספר המונשמים. בשבוע האחרון התייצב מספרם על כ־130 איש ואישה. על בסיס ממצאים של צוות מחקר מטעמי, מספר המונשמים המוערך בחודשיים הקרובים לא יעלה על 400 בני אדם, וזאת אם העקרונות שאותם נציג יישמרו ולא נתפתה להרפתקאות מסוכנות. 

מספר הנדבקים ליום אינו רלוונטי לכל החלטה. ככל שנרבה בבדיקות, כך נמצא יותר נדבקים. זה טבעה של מגיפה. אנחנו יכולים להשפיע על קצב ההדבקה ולא על מספר הנבדקים.

הצלחת כל תוכנית בבריאות הציבור תלויה במשמעת הדוקה, שלא ניתנת לפרשנות שגויה של הציבור. אמון נקנה על ידי שקיפות הנתונים והפעולות שנעשות ושיתוף הציבור בתהליך קבלת ההחלטות. לשם כך יש צורך במערכת הסברה אחידה ולא מגמגמת. 

קורונה בישראל - למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה  (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש 90)קורונה בישראל - למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש 90)

לפיכך בשעה זו צריך להקים גוף הסברה מרכזי לאומי, שירכז את כלל הפעולות של הגופים השונים במדינה שמוציאים לפועל את המדיניות הממשלתית. על הגוף הזה לתאם בין אנשי ההסברה במשרדי הממשלה השונים (ביטחון, בריאות, אוצר, רווחה, ביטחון פנים, תחבורה ועוד) ובגופים שכפופים להם, בהם צה"ל והמשטרה. 

הציבור יישמע להוראות אם יבין אותן, את הכוונה שעומדת מאחוריהן ואת ההיגיון שבהן. אכיפה על ידי משטרה אינה הדרך היעילה לשמירה על ההוראות, למעט פיקוח ובקרה על סגר יישובים ומניעת התקהלויות.

# # #
יש היגיון רב ברוב השיטות והתוכניות שהוצגו לחזרת המשק לפעילות, מה שקרוי "אסטרטגיית היציאה". צריך לבחור אחת מהן או לשלב ביניהן, והעיקר - צריך להחליט להניע את גלגלי המשק קדימה. אחת מהשתיים: להגדיר מראש, על פי סדרי עדיפויות, מהם הגופים שיחזרו לפעילות בשלבים השונים, מהיום הראשון ועד שכלל המשק חוזר לתפקוד מלא, או להגדיר מראש מהם הגופים שלא ישובו לפעילות בשלב זה.
 
כל שיטה שתיבחר צריכה להכיל את העקרונות הבאים:
ריחוק חברתי. זהו המפתח העיקרי להצלחה. כל האוכלוסייה שאינה לוקחת חלק במסגרות העבודה צריכה לשמור על ריחוק חברתי. אנשים מגיל 65 ומעלה חייבים להמשיך לשהות בבתיהם, לפחות בשלבים הראשונים ועד שנראה הפחתה ניכרת בתחלואה שלא תסכן אותם ולא תכביד על מערכת הבריאות. 

זה לא יהיה קל. חייבים למצוא פתרונות יצירתיים לטיפול בתחושת הבדידות, בעיקר של מבוגרים המתגוררים בגפם. הבדידות לא קלה, והיא עלולה להחמיר מצבים רפואיים כרוניים ונפשיים, ולפיכך הנושא מחייב התייחסות מיוחדת.

בדיקות. יש להאיץ את מספר בדיקות הווירוס על מטושים (PCR) ולהרחיב את המקומות שבהם מבצעים בדיקה זו - גם לקופות החולים ובתי החולים. בדיקה זו צריכה להיות חלק משגרת הקורונה, ואסור שתהיה במחסור. למדינת ישראל יש היכולת הטכנולוגית להגיע למאות אלפי בדיקות, ובלבד שתתקבל החלטה על כך ויוסרו מהמורות בירוקרטיות לא נחוצות. יש להגיע למצב שבו משך הזמן מרגע לקיחת הדגימה ועד לקבלת התשובה יהיה בין 12 ל־24 שעות.

קורונה בישראל - למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה  (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)קורונה בישראל - למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

מלבד בדיקות המטושים, יש לערוך בדיקות סרולוגיות. בדיקות אלו מאתרות את הנוגדנים לנגיף ומאפשרות לאתר את מי שפיתחו חסינות אליו. מדובר בכלי חשוב, שמסייע להערכה רפואית, לקבוע את מדיניות הטיפול בחולים ולהמשיך לתפעל ולהכיל את המגיפה. תוצאות הבדיקות יוכלו להחזיר את הצעירים הבריאים לעבודה. בנוסף, הבדיקות הסרולוגיות חשובות ככלי מחקר מתמשך ללימוד המחלה. 

היגיינה אישית. רחיצה תכופה של הידיים אחר כל מגע עם חפצים ומשטחים היא הכרחית. גם התעטשות לאזור המרפק. הכי פשוט, הכי יעיל. מסיכות ושמירת מרחק. עטיית מסיכות במרחב הציבורי ובמקומות העבודה חייבת להיות חלק מהנורמה. זוהי הכבדה לא פשוטה על הציבור הישראלי, בעיקר בחודשי הקיץ החמים, אבל היא הכרחית. בנוסף, נצטרך לשמור בכל מפגש חברתי ובעבודה על מרחק של שני מטרים לפחות מאדם לאדם, למניעת הדבקה מיותרת.

סגר מקומי ואוכלוסיות בסיכון. אסור להיכנס לאווירת שאננות ואופוריה, ועוד יהיו לנו התפרצויות במוקדים שונים בארץ. המדינה תחולק לאזורים "ירוקים", כאלה שהתחלואה בהם נמוכה; לאזורים "צהובים", יישובים שבהם התחלואה גבוהה מהממוצע ומחייבת התייחסות מיוחדת; וליישובים "אדומים", שיהיה צורך להכניסם לסגר זמני עד להכלת התחלואה והתמותה.

בתי אבות ובתי חולים גריאטריים מחייבים טיפול מיידי, החל באיתור ובניטור התחלואה, תחקירים אפידמיולוגיים מהירים, בדיקות רחבות היקף, סיוע חיצוני של כוח אדם, כולל חיילים, לעזרה לוגיסטית בניקוי ובחיטוי המתקנים וכוח עזר לטיפול בחולים.

חזרת מערכת הבריאות לפעילות אלקטיבית. בהיעדר נתוני תחלואה ומגמות התפרצות המחלה, נאלצו בתי החולים הציבוריים והפרטיים להקטין פעילותם עד כדי 20%־50%, גם בשל הנחיית משרד הבריאות וגם בגלל חשש החולים להגיע לבתי החולים. 

הנזק הבריאותי שכבר נגרם לעשרות אלפי חולים הוא גדול. נזקים נוספים יתגלו בעתיד הקרוב, ובהיעדר מענה לא ניתן יהיה לתקנם. מספר החולים המונשמים והמאושפזים לא מצדיק את הקפאת פעילות מערכת הבריאות כיום. ניטור המשכי ורציף של מצב התחלואה יאפשר את המשך הפעילות, וכמובן - במצב קיצון אפשר יהיה להתריע ולייצר את הרזרבות הנדרשות לפעילות חירום, אם בכלל.

הכותב הוא יו"ר אסותא מרכזים רפואיים ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות
[email protected]