מצוקת בתי הקברות ידועה. כבר מזמן קוברים פה אנשים בקומות. אבל היכן קוברים את הבושה? ומה עושים עם מפלגות שמבקשות למות? עמיר פרץ ואיציק שמולי מובילים את מפלגת העבודה לקיצה. ייתכן שנגזר עליה למות - אף שעדיין ניתן לדעתי להצילה מידי העסקנים המורבידיים שלה - אבל לפחות למות בכבוד, בקרב על עקרונות, ולא להיקבר בקבורת חמור משפילה על ג׳ובים.
חברי ועידת מפלגת העבודה יכריעו באחת מההונאות הפוליטיות הכי גדולות שהיו פה, ואני מקווה שלא ייפלו שוב לרגלי הנהגה פתיינית שלוקחת אותם לאבדון. אסור לעבודה להצטרף לממשלת נתניהו מכל כך הרבה סיבות - פוליטיות, ארגוניות, מוסריות וטקטיות - אבל בעיקר כיוון שהעומד בראשה נאשם בשוחד.
אסור למפלגת העבודה לתת גושפנקה לשחיתות. אסור לה להיות חלק מממשלה בזבזנית והרסנית שכל עשייתה מנותבת לאפשר לביבי להימלט מהדין.
הבחירות האחרונות נסבו על נושא אחד בלבד: החלפת נתניהו. עמיר פרץ הבטיח: לא אשב עם הנאשם. פוליטיקאים מפירים לעתים הבטחות כדי להשיג יעדים חשובים יותר. במקרה של פרץ ושמולי לא מדובר בסטייה קלה לצורך הישגים פוליטיים, כאלה שניתן לומר עליהם ״נכון שהבטחנו לא לשבת עם ביבי, אבל במחיר הזה השגנו הסכם מדיני או מדיניות רווחה שונה״.
יוק. גם לא השיגו דבר וגם מכרו במכירת חיסול את כל עקרונות המפלגה. אין שום הצדקה לסייע לנאשם בשוחד, להפר הבטחות, לכופף נורמות ולחסל סופית את מפלגת העבודה. כולנו חייבים בעת הזו לומר: אסור לחבור לאיש שמקעקע באופן שיטתי את רשויות החוק. לשקר אין רגליים, יש לו את פרץ ושמולי.
הכותב היה חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה