הימים האחרונים מזכירים לי את שנת 1991, ימי מלחמת המפרץ. בהיעדר מקלטים ראויים לחלק די גדול מאזרחי ישראל, שכנעו את הציבור שמקלטים הם בעייתיים מול המתקפה העיראקית והטילים שאולי יש בהם מרכיב כימי בראשי החץ. ואז הומצא רעיון מדהים: באמצעות הפחדה שיטתית הצליחו לשכנע את אזרחיה של מדינה נאורה, שכולם חכמים ונבונים, שניילון בשילוב כוס מים יכול לעצור טיל עם ראש נפץ כימי.

גם אני השתכנעתי, עד ששמעתי את יצחק רבין, אז ראש האופוזיציה, מספר בקולו העמוק והמשכנע שהוא לא שם ניילון אלא יורד שמונה קומות ברגל למקלט. האמת, השתכנעתי, ולא בגלל הקול הסמכותי אלא בגלל שהאמנתי שרבין יודע דברים שאיני יודע על הטילים מעיראק ואם החליט לרדת למקלט גם אני יכול לרדת למקלט בביתי, רק שלוש קומות ולא שמונה. 

מאותו יום ממש נרגעתי, וזאת אחרי שיום קודם די נלחצתי הואיל ונפל טיל או שיירי פטריוט בסביון, הסמוכה למקום מגוריי, החשמל כבה והניילון עף מהחלונות והשאיר אותי בלי המיגון המומלץ, רק עם כוס מים. “הוא (רבין) יודע יותר טוב ממני מה יעיל” היה המוטו שלי באותו יום.

יצחק רבין (צילום: נאור רהב)
יצחק רבין (צילום: נאור רהב)

כאשר אני בוחן את התנהלות הנשיא ריבלין, ראש הממשלה נתניהו, השר גלנט ח"כ ליברמן ומי יודע מי עוד, ש”נתפסו” חורגים מההנחיות, אני שוב אומר לעצמי, אולי “הם יודעים יותר טוב ממני מה יעיל”. 

הרי אם מדובר באישים בגילי סיכון, חלקם עם מחלות רקע, שמסתבר שאימת ההידבקות מבני משפחה אינה חלה עליהם, כנראה שאין סכנה כזו. אולי כל עניין האיסור להיפגש ולציין חג ביחד עם ילדיי ונכדיי, שאגב רובם ככולם מבודדים את עצמם מעוברי אורח לא מוכרים ושומרים על מרחק נגיעה של שני מטרים, הוא ישראבלוף ואין סכנה ממשית במפגש עם בני משפחה קרובים. הרי נתניהו איש חכם שמבין את גודל האחריות המוטלת עליו, וקשה לי להאמין שהיה מסכן את עצמו רק כדי לחגוג ליל סדר עם בנו. כך גם ריבלין ואולי גם גלנט וליברמן – היעלה על הדעת כי יסכנו את עצמם בשביל חג משפחתי?

מנכ''ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
מנכ''ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

האמת, אני עדיין בחרדה אישית ממופע האימים של גבי ברבש ומשה בר סימן טוב ש”הרגו” עשרת אלפים איש בהבל פה. מעניין למה משתמשים במילה מתים ולא נפטרים, כי זה מפחיד יותר? עלתה במוחי המחשבה הזדונית שחלק ממסע ההפחדה נועד לחפות על כשלי המערכת (אין מספיק בדיקות, אין מסיכות ואין מספיק מיטות בבתי החולים – ולדעתי האחריות למחדל על המרואיין המתמיד בר סימן טוב) ולהסיט את תשומת הלב מהמחדלים הקשים, כמו זה שבבתי האבות הסיעודיים, לטובת הפחדות כמו ”מתכננים החרפת הסגר על אזרחים כי אלפים ימותו”. 

ואולי המנהיגים הסוררים לא יודעים דבר וחצי דבר (טוב, הם לא רבין ואפילו לא קרובים להיות רבין) אלא סתם פרוטקציונרים שחלקם סידרו לעצמם ולמשפחותיהם בדיקות מחוץ לקריטריונים הרגילים והמציאו קריטריון חדש של תסמין ייחודי: קרבה משפחתית למלכות. ואם כך הדבר, ודאי וודאי שאמשיך לנקוט זהירות כי לדאבוני איש מבני משפחתי אינו נשיא, שר או מנכ”ל חשוב.