יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה יהיה אחר השנה. את הטקסים הממלכתיים מרובי המשתתפים יחליפו טקסים סמליים ללא קהל ומפגשי זום. כשצפיתי בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה בשידור הטקס אשר התקיים ביד ושם, זעקה רחבת גטו ורשה את בכי מיליוני הנספים. זעקתם הדהדה בין צמרות העצים בשדרת חסידי אומות העולם. היעדרו של קהל המכובדים באירוע זה הדגיש במופגנות את הריק.

בדיוק במתכונת זו יתקיים גם טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, בהיעדר קהל. רחבת הכותל המערבי השוממה תבליט את היעדרו של קהל המשפחות השכולות הפוקדות את המקום מדי שנה, ואת החלל העמוק הפעור בלב. אם שאלנו את עצמנו פעם מדוע קוראים לנופלים חללים, הנה התשובה. בשל הריק העצום שהם מותירים בלבנו.

החלטת הממשלה בדבר איסור כניסת משפחות שכולות לבתי העלמין ביום הזיכרון בשל הקורונה, עוררה דיון ציבורי נרחב ותגובות שונות. אם זאת נאמר, כי המשטרה לא תמנע את כניסתו של מי שיגיע רגלית למקום וכן תנהג ברגישות ובכבוד. מישהו העלה בדעתו התנהלות שונה? הרי כל התנהלות אחרת מצד המדינה הייתה גובלת באיוולת. כיצד ניתן למנוע ממשפחות שאיבדו את היקר להן מכל להגיע למקום קבורת יקיריהן?

בשירה של זלדה נכתב “לכל איש יש שם, שנתן לו אלוהים, נתנו לו אביו ואמו, נתנו לו קומתו ואופן חיוכו ונתן לו מותו”. לכל מצבה בבתי העלמין בישראל אופי אחר. אומנם הן זהות ובהתאם לכללי משרד הביטחון, אך כל מצבה שונה. יש כאלו שהמשפחות מטפחות לצדן גינה מפוארת ואחרות שוממות ואכולות ירוקת כי כבר אין מי שיפקוד את החלקה, למעט חיילות המניחות פרחים עליהן פעם בשנה.

במיוחד לכבוד יום זה, שבו יהיה איסור להתכנס ולהעלות זיכרונות של הנופלים וגם את זכרם של כאלו שמשפחותיהם כבר הלכו לעולמן, הקימה העמותה “האחים שלנו” את המיזם “מתחברים וזוכרים”. באתר יש אפשרות לבחור על פי מועד וזמן מפגש זום עם משפחה ו/או חברים של אחד הנופלים, ולחוות העלאת זיכרונות והיכרות אישית יותר עם פועלו וחייו של הנופל. מי שמקדמת במרץ את הרישום למפגשים היא מרים פרץ, אם הבנים, ששכלה את שני בניה בקרבות על ביטחון המדינה ואת בעלה שנפטר משברון לב. פרץ היא כלת פרס ישראל למפעל חיים לשנת 2018.

היא אישה אצילת נפש, דוגמה ומופת לנתינה, חינוך והמשכיות. פרץ אמרה כי השנה לא תבקר ביום הזיכרון בבתי העלמין את בניה, למרות הכאב העצום, כי חשוב לה לחיות והיא מקדשת את החיים. היא קראה למשפחות השכולות לנסות לנהוג כמוה בכדי לשמור על החוק ובעיקר על עצמם. בשנה הבאה יסיים את תפקידו הנשיא הנוכחי ראובן ריבלין המכובד וכולי תקווה שאישה ראויה זו תיבחר להיות האישה הראשונה במדינת ישראל שתייצג אותנו בארץ ובעולם. כי אם יש מישהי ממלכתית, המקדשת את החיים מתוך שליחותה החינוכית והאנושית זו מרים פרץ, וכדברי זלדה: “לכל איש יש שם, שנתנה לו אהבתו ונתנה לו מלאכתו”.