אפקט הקורונה הוא ללא ספק המעצב הגיאו־פוליטי העולמי הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. הוא מקפל בתוכו, לצד הסכנות שיבואו בעקבות המשבר, גם ניצול הזדמנויות משמעותיות, שזיהוין כעת לצד פעילות נכונה - יאפשרו להוביל לשינוי ארוך טווח.
גם אם ישראל תקדים את שכנותיה ביציאה מהמשבר, הרי שהיא לא יכולה להתמגן לחלוטין מפני ההשפעות האזוריות שיש למציאות הקורונה על שכנותיה. הזירה הפלסטינית, שנשענת בטבורה על הכלכלה הישראלית, עוד צפויה לספק לנו אתגרים הומניטריים - וכנגזרת מהם גם ביטחוניים - לא מבוטלים.
ואולם, המתרחש באיראן ובמדינות ההשפעה שלה - לבנון, סוריה ועיראק - בשל הקורונה עשוי לספק גם הזדמנויות. איראן, שכבר מתמודדת זמן רב עם סנקציות חונקות, מחירי נפט נמוכים ותוצר לאומי מדשדש, חווה כיום את אחד המשברים העמוקים והמאתגרים ביותר שידעה מאז עליית שלטון האייתולות. לצד העוני והמחסור שהחריף, מתחוללת גם החרפה נוספת ברמת האיום שנשקפת לה מכיוונה של וושינגטון. בשבועות האחרונים הניעה ארה"ב לאזור עוד שתי נושאות מטוסים. כל אלה ועוד מהווים סימנים מדאיגים, ובצדק, עבור ההנהגה האיראנית.
בלבנון, חיזבאללה שקוע עד צוואר בניסיון למצב את עצמו בזירה הפנים־לבנונית כ"מגן לבנון", תוך הקצאת משאבים לסיוע אזרחי וסוציאלי, בעיקר בקרב מעוזיו השיעיים. התפיסה שגרסה כי עם השלמת משימותיו בסוריה להגנת המשטר הוא יוכל להתפנות ביתר שאת לחזית מול ישראל, נדחקת בשלב זה לימים מתאימים יותר. איתותיו לישראל, בדמות פריצת הגדר בשבוע שעבר כמענה להתקפה ישראלית, אינה אלא ניסיון עקר, שנועד להרוויח זמן. זאת, כשהארגון שקוע בטיפול במעוזיו האזרחיים, תחת אילוצים תקציביים שהוחרפו.
בסוריה ההרוסה, סכנת הקורונה לעולם לא תוכל להשתוות לצרות האחרות וספק אם השלטון שם את הנושא בראש מעייניו. שימורם של הנתיבים הקרקעיים לעיראק וממנה לאיראן פתוחים מצביע על כך שהצורך בחיזוקו של הציר השיעי והתעצמותו עדיין מצוי בסדר עדיפות עליון. ואולם, קשה להאמין שהשותף הרוסי, שמוטרד מהתגברות המגיפה בבית, ימשיך להקצות משאבים לביצורו של המחנה השיעי. ייתכן שיקטין את מעורבותו, שגם כך מצויה כבר זמן במגמת צמצום.
ולמרות כל זאת, יודגש כי הציר השיעי עדיין נחוש לממש את שאיפותיו להרחבת ההתפשטות באזור. איראן מוכנה להשקיע ממשאביה המצומצמים בהעמקת הנוכחות המיליציונית בעיראק ובסוריה, לקדם בעקשנות את פרויקט דיוק הטילים והתחמשות של בעלי בריתה ומעל לכל, היא אינה נוטשת את קלף הגרעין, שמהווה מבחינתה תעודת ביטוח אסטרטגית חיונית.
בהנחה שהלחץ הכלכלי בחודשים הקרובים על איראן ושלוחותיה יישמר ואף יעמיק והלחץ האמריקאי לא יקטן, יתרחבו המחאות העממיות בזירה הפנימית והמשטר ייאלץ לרתק את משאביו לעיסוק בהם מקרוב. בהינתן מציאות כזו, הרי שניצבת בפני ישראל וארה"ב הזדמנות לעצב מחדש את הקווים האדומים, שנשחקו בשנים האחרונים נוכח ההתחזקות האזורית האיראנית. במסגרת זו חייב הקמפיין לכלול שלושה מרכיבי פעולה מרכזיים:
ראשית, הגברת הלחצים הכלכליים. על אף ההשלכות ההומניטריות, יש בהם כדי להעמיק את הלחץ האזרחי הפנימי על המשטר לשינוי סדר העדיפות הלאומי, מגרעין לתשתיות לאומיות וממימון מיליציות אזוריות ואמצעי לחימה למקומות עבודה ומזון.
שנית, יש לנצל את החולשה בקרב הכוחות השיעיים בסוריה להפעלה ממוקדת ונחושה של מהלכים צבאיים להשמדת מערכי ההתעצמות המדויקת בסוריה ובלבנון, תוך הרחקת הכוחות השיעיים מסוריה ללבנון. כל זאת בפעילות חכמה, נמוכת חתימה פומבית (שאינה מקבלת אחריות), כדי למנוע הסלמה.
שלישית, יש להפעיל מערכת הסברה ודה־לגיטימציה, שתכליתה הגברת הלחץ הפנימי על המשטר באיראן, בסוריה, בעיראק ובלבנון. מטרתה להמחיש את הצורך בשינוי עמוק של סדרי העדיפות הלאומיים - לכלכלה, לבריאות ולביטחון סוציאלי, על פני המלחמה בישראל וארה"ב.
בשורה התחתונה, הקורונה והחולשה הזמנית שאליה נקלע המחנה השיעי מאפשרות לברית ישראלית־אמריקאית לעצב מחדש את המרחב הגיאו־פוליטי במזרח התיכון.
תחת משבר הקורונה ומחירי הנפט הנמוכים והיציבות הבסיסית במדינות הבסיס של המחנה השיעי, מתאפשרת הזדמנות שספק אם תחזור, להרחיק משמעותית את איראן ושלוחותיה ממימוש החלום לביסוס רצף שיעי אסטרטגי מהמפרץ ועד הים, המתבסס על מטריית טילים ארוכי טווח מדויקים בעלי יכולת עתידית לשאת חימוש גרעיני.
הכותב היה עוזר המודיעין לראשי הממשלות נתניהו ואולמרט וקצין המודיעין של פיקוד הדרום