בשעה טובה ומוצלחת הוקמה ממשלה חדשה בישראל. וירוס קורונה הצליח לשים בצד מחלוקות רבות ולאחד ממשלה אחת רחבה שמטרתה להילחם במגיפה ולהציל חיים. יפה להתבונן מהצד ולראות כיצד משרדי ממשלה רבים משתפים פעולה במאבק להציל חיים, גם אם הם לא פועלים על פי הגדרת התפקיד שלהם. 

במלחמה כמו במלחמה שמים הכל בצד: המוסד יוצא להביא מסיכות עבור האזרחים, גדוד צנחנים עוטה על עצמו וסט של פיקוד העורף ומחלק מזון לתושבים בסגר, ועוד שלל דוגמאות לערבות הדדית מחממת לב. מדינת ישראל מוכיחה שאם היא מחליטה להציל חיים, אז היא יודעת לגייס את כל המשאבים לטובת הצלחת המשימה.

מדוע אפוא המדינה לא פועלת כך כדי להציל את חייהם של האזרחים גם בכביש? למה קורונה כן ותאונות דרכים לא? את הגישה הזאת הממשלה החדשה תהיה חייבת לשנות. 

ניידת של משטרת התנועה בפעילות (צילום: באדיבות ''אור ירוק'')ניידת של משטרת התנועה בפעילות (צילום: באדיבות ''אור ירוק'')

חייבים לשמוט את הקרקע מהגישה שאומרת כי תאונות הדרכים הן גורל משמיים והכל מגיע לפתחו של הנהג האחראי והאשם. תאונות דרכים הן מגיפה שניתן לנצח אותה באותה דרך שבא ננצח את הקורונה: עם יותר תקציבים, שיתוף פעולה חוצה משרדים, חשיבה מחוץ לקופסה והבנה בסיסית שמדובר במלחמה של כולנו.

לדאבוננו נוכחנו לדעת שגם כאשר המדינה נמצאת בסגר כמעט מלא ונסיעת כלי הרכב יורדת באופן ניכר, עדיין הקטל בדרכים נמשך. בולטים בעיקר הם רוכבי האופנועים והקטנועים, שלא רק שלא חלה ירידה במספר ההרוגים בקרבם, אלא שנרשמה עלייה בהשוואה לתאריך המקביל בשנה שעברה. גם בקרב הנהגים הצעירים לא חלה הפחתה במספר ההרוגים והוא זהה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. לכן, המנדט של הממשלה הנוכחית הוא להציל חיים, זהו ייעודה המרכזי, ולכן עליה לפעול כך לא רק במאבק בקורונה אלא באופן כללי.

קורונה - אכיפה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)קורונה - אכיפה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

שיטות העבודה למיגור הקורונה זהות לשיטות העבודה למיגור תאונות הדרכים – זיהוי האוכלוסיות שנמצאות בסיכון, יצירת סביבה בטוחה עבורן, הגברת החינוך והמודעות לצד אכיפה חסרת פשרות. אם בקורונה היינו צריכים ללמוד הכל מההתחלה, ועדיין לומדים, בתאונות דרכים אנו למודי ניסיון שהתווה עבורנו את הדרך. המסלול לצמצום תאונות הדרכים עובר דרך התמקדות באוכלוסיות בסיכון – קשישים, ילדים, הולכי רגל, נהגים צעירים, רוכבי האופנועים והקטנועים ואזרחי החברה הערבית. בקרב אותם מגזרים יש להגביר את החינוך וההסברה, יש ליצור עבורם תשתית ותנאים שיפחיתו את הסיכון להיפגע בתאונה ובמקביל לשלב אכיפה ונוכחות משטרתית מרתיעה בכל ימות השנה. 

במאבק הזה חייבים ליטול חלק כל משרדי הממשלה. האוצר חייב להגדיל את הכסף שמופנה לטובת מניעת הקטל בדרכים. המשרד לביטחון פנים צריך לחזק את אגף התנועה, להוסיף עוד 200 ניידות ומאות שוטרים ולשכלל ולשפר את שיטות האכיפה. 

שוטרת במשטרת התנועה (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: דוברות המשטרה)שוטרת במשטרת התנועה (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: דוברות המשטרה)

משרד המשפטים חייב להוסיף עוד שופטים לבתי המשפט לתעבורה כדי לוודא שתהליך הענישה יהיה קצר, מרתיע וכזה שלא יחזיר לכביש עברייני תנועה סדרתיים. כך יהיה חייב כל משרד ומשרד למלא את חלקו במשימתה של הממשלה שנבחרה להציל חיים. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייב להיות החוט המקשר והמחבר בין כל המשרדים. התהליך החשוב הזה יסחוף אחריו גם את הרשויות המקומיות, ראשי הערים ומשרדי הממשלה, אשר מיישמים את המדיניות מן הכוח אל הפועל.

רוח האחדות שהממשלה מביאה עמה טומנת בחובה גם הזדמנות מצוינת לחיבור של קואליציות שונות שיפעלו להציל חיים, לא רק בכביש אלא גם בביטחון, ברווחה, בבריאות ובשאר תחומי חיינו. זוהי שעת כושר שבה ערך החיים נמצא בדרגה הגבוהה ביותר וחובתה של הממשלה החדשה לשמור עליו גם אחרי שננצח את הקורונה. 

הכותב הוא מנכ"ל עמותת אור ירוק.