הקונספציה המשפטית של מחנה אנטי-ביבי נחלה כישלון מוחלט. כבר שנה וחצי הנושא העיקרי על סדר היום הציבורי הוא כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. זו הייתה התיזה להחלפתו של ראש הממשלה. אתמול קרס המאמץ הזה בקול ענות חלושה. מתברר שמחנה השמאל שגה בהבנת המצב החוקי. בכל התקופה הזו לא היה סדר יום ציבורי אזרחי. הכל הופקע לטובת המאמץ המשפטי וסופו של המאמץ בהתרסקות מוחלטת. תוצר לוואי של המאבק חסר התוחלת הוא פגיעה קשה באמון הציבור במערכות אכיפת החוק.
התגובות לפסק הדין בבג"ץ מזכירות את התגובות לספר "עליסה בארץ הפלאות". כל אחד יכול למצוא בפסק הדין דברים טובים ושליליים לכל צד. מצד אחד, נתניהו לא נפסל, מצד שני נשמרה הסמכות להתערב בעתיד. מצד שלישי, מתי יתערבו אם לא עכשיו? מצד רביעי, יידעו נא חברי הכנסת שכל פעולה והחלטה שלהם כפופה לביקורת שיפוטית של בית המשפט העליון. וכן הלאה והלאה.
מצד אחד, אין התערבות בהסכם הקואליציוני. מצד שני, נערכו שינויים בהסכם לאור הערות בית המשפט. מנגד, המדובר בשינויים מינוריים. אבל כמובן צריך לזכור שבית המשפט הדגיש שייתכן שיכריע בעתיד אם ההסכם יוביל לחקיקה. מצד אחד, הובהר שהלכת דרעי-פנחסי שרירה וקיימת. מצד שני המדובר באוביטר ולא בהלכה מחייבת וגם הנשיאה חיות אמרה שבדיון הזה יש משקל מועט לאוביטר.
במקרים כאלה נראה לי שהכי טוב להתמקד בתוצאה האופרטיבית של פסק הדין. העתירות נדחו. הקונספציה קרסה. כל היתר הוא דיבורים שרק הזמין יוכיח מה משקלם ומשמעותם.
הכותב הוא בכיר לשעבר בפרקליטות.
הביא לפרסום: מתן וסרמן