השבוע דיברתי בדיסקרטיות עם כמה מהאנשים שהרימו את ידיהם בעד החוק המאפשר לראש הממשלה לכהן תוך כדי משפט פלילי. רובם כבר לא בחיים הפוליטיים.

הייתה ביניהם תמימות דעים מוחלטת: אילו היו יודעים שבמאבק ההישרדות הקיסרי שלו ינסה ראש הממשלה לתפור תיק ליועץ המשפטי לממשלה, יהפוך את התובע לנתבע, יישא נאום "אני מאשים" דרייפוסי על מדרגות בית המשפט, יהפוך את משטרת ישראל למתפרה, את שי ניצן לדון קורליאונה ואת ליאת בן־ארי לשליחת השטן, ותוך כדי כל זה כל המוזכרים לעיל יסתובבו עם אבטחה כבדה, אז הם היו שוקלים מחדש את הצבעתם. הבעיה היא שההצבעה היא כמו בשחמט. נגעת, נסעת. אף אחד לא העלה על דעתו שהמצב הנוכחי אפשרי, אבל זו לא הפעם הראשונה שהמשפחה הזו מעוללת משהו שאף אחד לא העלה בדעתו שאפשר לעולל.

היה השבוע ויכוח בשאלה האם נתניהו הסית בנאום שנשא בבית המשפט נגד אוכפי החוק במדינת ישראל. הרי זכותו להגן על חפותו, לא? אכן, זכותו. בשביל זה המציאו את בית המשפט, לא את המדרגות המובילות אליו. המבחן להסתה הוא פשוט: האם בעקבות ההשתלחויות של נתניהו ושלוחיו נזקקים הקורבנות לאבטחה מוגברת? התשובה היא כן רבתי.

בנימין נתניהו. צלם: מרק ישראל סלםבנימין נתניהו. צלם: מרק ישראל סלם

שאלה נוספת: האם בעקבות דבריו של ראש הממשלה והאינטרפרטציה עליהם ברשתות החברתיות עלול מאן דהוא, מוטציה כלשהי של יגאל עמיר, לעשות מעשה ולמנוע מה"זאבים" לבוא ו"לטרוף" את המשיח (ע"ע נתניהו)? התשובה היא כן רבתי.

כשראש הממשלה מצטט ניצולי שואה שאומרים לו "הזאבים באים לטרוף אותך", הוא לא רק הופך את ראשי זרועות האכיפה לזאבים טורפים, הוא גם קורא במשתמע לפעולה. הוא כבר עשה את זה פעם בחייו. זה עלה לאדם אחר בחייו. אבל הוא לא למד לקח. למה שילמד? זה הצליח לו.

אני מציע שלא נפתח כאן את הוויכוח אם נתניהו הסית נגד יצחק רבין או לא. ישנה הוכחה חותכת אחת (חוץ מההסתה עצמה) לכך, והיא נחשפה כאן (בעקבות הפרסום בספרי "נתניהו") וחזרתי עליה מאז פעמים רבות. הנה פעם נוספת: בצוות המקצועי של נתניהו בשנה וחצי לפני רצח רבין היה גם פסיכולוג המונים צעיר ומוכשר בשם יאיר עמיחי המבורגר. חובש כיפה סרוגה, מתנחל (אז). כשראה את האלימות סביב רבין, את ההפגנות, את פעילותם המונחית של פעילי הליכוד שרדפו את רבין באשר ילך והשתמשו ברטוריקה מחליאה, כתב לנתניהו ואנשיו מכתב אזהרה מפורש: אתם מוציאים את השד מהבקבוק, הזהיר, אתם מעוררים יצרים אפלים, התריע. הם לא ראו אותו ממטר. אחרי שרבין נרצח, הוא כתב לנתניהו מכתב אישי כואב ופרש. הכתובת לא רק שהייתה על הקיר, היא גם נכתבה במסמכים שנתניהו עצמו קיבל, והתעלם.

יגאל עמיר בשחזור רצח רבין. צילום: נעם וינדיגאל עמיר בשחזור רצח רבין. צילום: נעם וינד

עכשיו הוא חוזר למקום הפשע כאילו כלום. כשאמר שיצחק רבין מעדיף את רווחתם של תושבי עזה על ביטחונם של תושבי ישראל, הוא התיר את דמו של רבין. כשהוא אומר שהזאבים (מנדלבליט, התובעים והשופטים) באים לטרוף אותו, אותו כנ"ל בדיוק. אין שום סיבה שהוא ילמד מהניסיון, או יפיק לקחים, כי הניסיון שלו טוב. הוא הסית, רבין נרצח, והוא נבחר. יכול להיות שהוא מקווה שזה יקרה פעם נוספת.

אפרופו ניצולי השואה: עשינו להם עוול השבוע. לא, אף אחד לא העמיס ניצולי שואה על משאיות, הבטיח להם טיול בירושלים וארוחת צהריים בתנאי שיתמכו בביבי. למיטב בדיקתי, זו אגדה אורבנית. וכן, אחד מהם אמר לראש הממשלה שהזאבים באים לטרוף אותו. כאן נמדד ראש הממשלה. הוא ראוי לתפקידו, אם יצנזר את האמירה הזו ולא יהפוך אותה למכשיר הסתה. לא כל מה שמפגין ארעי או תומך אלמוני אומר צריך לאמץ כאמירה של ראש ממשלה. נתניהו אמור להיות המבוגר האחראי של האירוע, לא המסית והמדיח הרשמי.

הטור המלא מתפרסם היום בגיליון "מעריב סופהשבוע" המיוחד לשבועות