המערכת האקדמית מצאה את עצמה מתמודדת עם מגיפת הקורונה מנקודת התחלה נמוכה וחסרה, כמעט בלי כלים עדכניים להתמודדות עם מצבים שכאלה. קפיצת המדרגה הדיגיטלית, שלה המערכת הייתה כה זקוקה – מהפכה שהייתה לוקחת לה שנים בימים כתיקונם – הגיעה במהירות האור והביאה עמה כלים חדשניים ללמידה מרחוק. כלים אלה הראו למעשה עד כמה גדולים הפערים בין המרכז הכלכלי והחברתי־גיאוגרפי של ישראל לבין הפריפריה וחשפו את חולשתה של המערכת ועמה ההבנה שעולם האקדמיה הוא כבר לא מה שהיה. היום כבר ברור לכולם: חדשנות היא שם המשחק, גם באקדמיה. מי שלא יטמיע חדשנות, שיטות חדשות, הן במחקר והן באופן הלמידה, סופו שיישאר מאחור.

בד בבד, נפל דבר בישראל: משרד חדש קם לו – המשרד לענייני השכלה גבוהה. רבים הרימו גבה. היו כאלה שהתרעמו על “הבזבוז המשווע”. לשיטתי, מכל משרדי הממשלה החדשים, דווקא כאן היה זה מהלך מתבקש שצריך היה להיעשות כבר לפני מספר שנים. מגיע לה, לאקדמיה, משרד שיצעיד את ההשכלה הגבוהה בישראל קדימה ויזניק אותה למקום שלו היא ראויה – אל מרכז השיח והעשייה בהוויה הישראלית.

האקדמיה הישראלית היא רשת הביטחון של מדינת ישראל בעולם, ואחת מאבני היסוד של חוסנה הלאומי, הכלכלי, החברתי והבינלאומי. החדשנות הטכנולוגית שיצאה מבית מדרשה של האקדמיה ונמצאה ראויה וטובה במאבק הבינלאומי בקורונה מוכיחה שהאקדמיה הישראלית עוד חיה, נושמת, בועטת ואף מסוגלת להוציא את המיטב מחוקריה, מאנשיה, ולכן, הממשלה החדשה שנבחרה זה עתה חייבת לעודד ולקדם את ההשכלה הגבוהה, את המחקר ואת החדשנות. לשר הנבחר, זאב אלקין, תפקיד מרכזי ומכריע בחיבור של האקדמיה לחוד החנית של המחקר העולמי, לשוק העבודה העתידי, לאתגרי החדשנות.

השר להשכלה גבוהה זאב אלקין (צילום: פלאש 90)השר להשכלה גבוהה זאב אלקין (צילום: פלאש 90)

משרד החינוך נאלץ לאורך השנים למתוח את איבריו ולהתמודד עם מוטת שליטה רחבה, רחבה מדי, לתמרן בין החינוך לגיל הרך, החינוך היסודי והעל־יסודי, למצוא פתרונות לחינוך המיוחד ולחינוך הבלתי פורמלי, ובכלל, להתמודד עם שלל אתגרי המערכת. לעומת זאת, משרד לענייני השכלה גבוהה ושר במשרה מלאה יאפשרו העברת תקציבים לטובת מחקרים באוניברסיטאות ובמכללות, יוכלו להגדיל תמריצים לסטודנטים, בעיקר לאלה שיגיעו ללמוד בנגב ובגליל, ליזום ולקדם רפורמות, להרחיב את ההשכלה הגבוהה ולהנגיש אותה למגזרים נוספים, ובכך אולי גם לצמצם את הפערים החברתיים. ואז זה יבוא: נזכה לחזות בצמיחתו של דור חוקרים צעיר ורענן, בחיזוק שיתופי הפעולה האקדמיים בעולם, בשילוב אנשי אקדמיה בוועדות מקצועיות, בלימוד מקצועות נדרשים בתחומי ההנדסה, הרפואה והמדעים המדויקים, לצד פיתוח לימודי רוח ופילוסופיה.

בימים אלה ממש הושגו פריצות דרך עולמיות במלחמה בקורונה – חברות הזנק ישראליות עומדות בראש החץ ומובילות שלל פיתוחים לאבחון חולי קורונה ולמציאת חיסון לנגיף. האקדמיה יכולה וצריכה לשמש מעבדת המחקר של ישראל לעולם החדש ולהוות דוגמה למערכות השכלה גבוהה ברחבי העולם. הגיע הזמן שבאמת ובתמים נהיה אור לגויים. זוהי יכולה להיות שעתה היפה של ההשכלה הגבוהה. 

הכותב הוא נשיא המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון