שלוש החלטות של ממשלת ישראל החדשה מלמדות כי בראש סדר העדיפויות שלה עומד הרצון למנוע כל מצוקה מהרשות הפלסטינית, ובראש ובראשונה להבטיח כי הרשות תוכל להמשיך לשלם ללא הפרעה משכורות למחבלים ולבני משפחותיהם, המסתכמות לדעת הממשלה בלפחות 650 מיליון שקלים בשנה.
לשם כך ראש הממשלה בנימין נתניהו מעכב כבר חמישה חודשים את הדיון בקבינט על מימוש "חוק ההקפאה", הקובע כי ישראל תפחית מכספי המסים שהיא גובה עבור הרשות, לפני שהיא מעבירה אותם לידיה, את הסכום שהרשות שילמה בפועל בשנה הקודמת כמשכורות למחבלים.
הממשלה גם התעקשה לתת לרשות הלוואה בסך 800 מיליון שקל, על רקע בהלת שווא ממשבר כלכלי ותקציבי ברשות בגין הקורונה. זאת, במקום לדרוש מהרשות להפסיק לשלם משכורות למחבלים ובכך אולי לפתור את קשייה הכספיים.
אם האינטרס העליון של ישראל הוא שרידות הרשות, מה הסיכוי שהיא תממש את כוונתה להחיל את הריבונות? ומה ההיגיון במהלך כזה, כשבמסגרת צעדי המחאה נגד כוונת ישראל להחיל את הריבונות בבקעת הירדן הודיעו הפלסטינים, תוך התעלמות מהמחוות של הממשלה, כי הם מסרבים לקבל את הכספים המועברים אליהם?
לא ברור כיצד הממשלה מצפה לאמון הציבור, כשהיא מתעלמת מהחוק, פוגעת ברגשותיהם של נפגעי הטרור ומקלה על הפלסטינים להכשיר לבבות לטרור העתידי.
קיי וילסון, שהרוצחים שדקרו למוות את ידידתה כריסטין לוקן ופצעו אותה ב־13 דקירות סכין, נהנים ממשכורת יפה שישראל מקלה על הרשות לשלמה, כתבה על רקע ההתפתחויות האחרונות שהיא מרגישה "ממש אידיוטית".
קיי היקרה, את לא לבד - כולנו מרגישים כך.
הכותב הוא תת־אלוף במילואים, חוקר בכיר במרכז ירושלמי לענייני ציבור ומדינה, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן