בעד: צמח מזור ומרפא | משה פייגלין

התוכניות להקלה על צרכני הקנאביס ייבחנו על פי אמת מידה בסיסית אחת - האם הן פתרו את בעיית החולים הזקוקים למזור ולמרפא שהצמח המופלא הזה מסוגל לתת.

שוק הקנאביס הרפואי תלוי בפתיחת הקנאביס לצורכי פנאי. כל הניסיונות להפריד בין השניים - לאילו לספק ומאילו למנוע - נכשלו כישלון חרוץ. זאת משום שלא כתרופה רגילה מעשי ידי אדם, הקנאביס מתעקש לשמור על "חירותו". ישנם אלפי זנים, לא הרי זה כהרי זה, ולעתים זן העוזר לחולה אחד אינו עוזר - ולעתים אף מזיק - לחולה אחר.

כל הרגולציות, הן על השווקים והן על הזנים, הביאו להתעללות של ממש בחולים רבים. היו חולים, כמו סיון מימוני ז"ל, שהתרופה שהורגלו לה נמנעה מהם ושילמו על כך בחייהם. חשוב להבין, צמח הקנאביס אינו מסוכן יותר מסיגריה רגילה, אינו ממכר יותר מאלכוהול ואיסור השימוש בו לא מונע את השימוש, אלא מצמיח שוק שחור גדול ומשגשג המשרת על פי הערכות שונות כמיליון ישראלים.

לפיכך, פתרון אמיתי צריך לכלול: הוצאת צמח הקנאביס מפקודת הסמים המסוכנים, ופתיחת הגידול, הייצור, השיווק, היבוא והיצוא של הצמח לשוק החופשי, תוך הגבלת המכירה לגילאי 21 ומעלה. כך נביא מזור ומרפה לחולים הנזקקים לצמח, וחירות לאזרחי ישראל הבגירים המעוניינים לצרוך אותו.

הערה אישית לסיום. ייתכן שאנו מתחילים לקצור עכשיו את פירות השינוי התודעתי ביחס לצמח הקנאביס, שהתחלתי להוביל לפני למעלה מעשור.

איני צורך קנאביס (וגם לא סיגריות) ואיני ממליץ לאיש לעשות זאת ללא סיבה, אך אני מודע היטב לסגולותיו הרפואיות. אם החלטת להשתמש בצמח שלא לצרכים רפואיים, אני מאמין שזו זכותך ואין למדינה שום זכות למנוע זאת ממך.

הכותב הוא יו"ר מפלגת זהות וח"כ לשעבר בליכוד

נגד: רפואי כן, חברתי לא | צבי הנדל

כמי שעסק בנושא שנים רבות ומכיר אותו היטב, אני מתנגד נחרצות לכל כוונה לבטל הפללה של משתמשים בקנאביס ולהעניק לגליזציה לשימוש ב"סמים קלים".

אקדים ואומר שאני עושה הבחנה מלאה בין הסדרת תחום הקנאביס הרפואי, שאני תומך בו מאוד, לבין אי־הפללה של משתמשי קנאביס לצרכים "חברתיים". כיו"ר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול בעבר נפלה בידי הזכות להיות בין הראשונים שפעלו להסדרת התחום הרפואי בעקבות היכרותי עם ידידי הטוב ח"כ חנן פורת ז"ל, שנפל למשכב ואמר לי שהקנאביס מציל אותו מסבל נוראי. ידעתי אז שאם אדם הגון וישר כמוהו אומר זאת, טובת העניין לנגד עיניו.

אמרתי בשעתו בישיבה שקיימנו בנושא עם שרת הבריאות ועם המשטרה שאני מוכן לקחת את הסיכונים כדי להציל אנשים מסבל נוראי. אבל לא כך הדבר לגבי שימוש בקנאביס לצורכי הנאה ולשימוש חברתי. מחקרים שהוצגו בפנינו בשעתו הצביעו על כך ששימוש בקנאביס עלול לגרום נזק מוחי לצעירים עד גיל 25. לכן, גם הכוונה להגביל את השימוש החוקי בקנאביס מגיל 21 היא בעיני הבל הבלים. פתיחת השוק לשימוש חופשי בקנאביס עלולה לגרום לעלייה בתאונות הדרכים של נהגים "מסטולים", למרות ניסיונות שהמחוקק יעשה להגביל עישון בזמן נהיגה, ולתופעות לוואי נוספות כמו אלימות, בריונות ופשיעה.

מרגע שאתה משדר לציבור שעישון קנאביס הוא חוקי, השד ייצא מהבקבוק ותופעת השימוש בו תתרחב לממדים עצומים. נוסף לכך, כשאתה פותח את הדלת בפני הנוער להשתמש בסם קל כביכול, מכאן הדרך קצרה לשימוש בסמים קשים יותר. אני מאוד מצטער על חולשת שליחי הציבור, שעל מנת למצוא חן בעיני אי אלה מצדדים מנסים לקדם את הנושא - וזה בעיניי אסון.

הכותב היה בעבר יו"ר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול