יש כמובן לדאוג שהמאובחנים חיובית לא ימשיכו להדביק אחרים, בעיקר לא אוכלוסיות בסיכון - קשישים או צעירים עם מחלות רקע. בידוד הוא אחד מאמצעי המניעה, אבל היות שאין ודאות כי גם כל מי שבא עמם במגע אותר ונבדק, חייבים להמשיך להקפיד על ההוראות הבסיסיות: חבישת מסיכה, ריחוק פיזי ושמירה על היגיינה.
האם איתור שרשרת ההדבקה יעיל כשיש מספר גדול של מאומתים, בעיקר בקרב קבוצות גיל המאופיינות באינטראקציות מרובות? לא בהכרח. עד לאימות של נדבק חולפים מספר ימים, ובפרק הזמן הזה הוא בא במגע עם אין ספור מעגלים חברתיים, כאשר כל מעגל מורכב מעוד אנשים שגם להם מעגלים משלהם. הדבר מוביל לאלפי נדבקים פוטנציאליים - רובם, יש לזכור, אינם בקבוצת הסיכון. כך שחקירה אפידמיולוגית במצב זה איננה יעילה דיה, ובידוד המעגלים הראשוניים נראה כצעד היעיל ביותר.
אף שאין קונצנזוס לגבי יכולת ההדבקה של ילדים, אפשר לומר בזהירות רבה שילדים עד גיל 9 פחות מידבקים בהשוואה למבוגרים, ובדרך כלל גם אינם חולים (סימפטומטיים). מחקרים ממדינות רבות, בהן סין, איטליה והולנד, מלמדים כי ילדים פחות נדבקים בנגיף, וחלקם בהפצתו קטן יחסית. עם זאת, ישנם גם מחקרים סותרים, מגרמניה למשל, שדיווחו על "פוטנציאל הדבקה" דומה בין ילדים למבוגרים. המגיפה איתנו מספר חודשים בלבד, ואנחנו עדיין לומדים אותה.
שר הבריאות הנכנס יולי אדלשטיין הודיע לפני כשבועיים על שינוי מהותי במדיניות בדיקות הקורונה, והבהיר כי הן יורחבו גם לאנשים אשר היו במגע עם נדבק מאומת, וכן לפי שיקול הדעת של הרופא המטפל. זוהי יוזמה מבורכת, והיא תאפשר לקברניטי המערכת לקבל מודיעין אפידמיולוגי רחב ולנהל את המגיפה על פי הנתונים בשטח בצורה יעילה. ידוע כי הבדיקות מאופיינות בשיעור גבוה של תוצאות שליליות או "חיוביות כוזבות", קרי כשמישהו נושא את הנגיף ונמצא בבדיקה שלילי (ובינתיים הוא יכול להדביק אנשים נוספים), או כשאדם בריא נמצא בבדיקה כנדבק בקורונה (ואז נכנס לבידוד לשווא). מעבר לכך, התוצאה תלויה גם ביום ביצוע הבדיקה.
ברור מעבר לכל ספק כי מספר החולים, ובעיקר הנדבקים הא־סימפטומטיים, גדול בפועל בהרבה ממה שאנחנו יודעים. על כשל זה ניתן להתגבר בעזרת הקמת מערך בדיקות רחב, אמין, עם יכולת ביצוע של בדיקות מהירות וקבלת תשובה תוך 12־24 שעות. ניתן ורצוי להיערך לכך מראש, בעיקר לקראת החורף.
בניהול מגיפה נדרשת התנהלות דינמית, עם יכולת להתאים את דרכי הפעולה למציאות ולנתונים בשטח. לכן חשוב לקבל נתונים מדויקים על מספר המאושפזים הכולל עד היום, גילי החולים, מצבם הרפואי טרם ההדבקה, מקום מגוריהם ומאפיינים קהילתיים ייחודיים.
על פי נתוני מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, בחינה של נתוני החולים שאותרו בשבוע האחרון מלמדת כי הם ברובם אנשים צעירים יחסית (רובם בגילי 20־49), המרוכזים בעיקר בדרום תל אביב וביפו. לפחות 66 מכלל החולים החדשים הם חסרי מעמד, שאותרו במסגרת ריכוז מאמץ שמתבצע בקרב אוכלוסיית העובדים הזרים.
אם רוב הנדבקים בנגיף בזמן האחרון צעירים ובריאים, הדבר איננו מאיים על תפקודה של מערכת הבריאות. הנתון החשוב ביותר להכלת המגיפה וניהולה הוא היחס בין מספר החולים הקשים למספר מכונות ההנשמה, ומבחינה זו מצבנו טוב יחסית: כיום מאובחנים בישראל 2,722 חולים פעילים, רק 31 מהם במצב קשה ומתוכם 24 מונשמים - קרי פחות ממונשם אחד על כל 100 מכונות. לשם השוואה, בשיא המגיפה באמצע אפריל הגיע מספר החולים הקשים ל־183, מתוכם כ־137 מונשמים.
נכון להיום כ־90% מהנדבקים הם מתחת לגיל 70, ולכן אין עלייה משמעותית במספר החולים הקשים. עד היום אושפז במצב קשה צעיר אחד ללא מחלות רקע, בן 22, וגם הוא החלים ושוחרר לאחרונה לביתו. מה שצריך להדאיג הוא שהצעירים לא ידביקו מבוגרים ואנשים עם מחלות רקע קשות.
הנתונים העדכניים ביותר שפרסם משרד הבריאות לגבי מספר החולים הקשים המצטבר הם מ־3 במאי, אז דווח על 430 חולים קשים, שמתוכם 230 נפטרו. אין נתון עדכני המציג את מספר החולים הבינוניים המצטבר, אולם בהנחה כי היחס בין הבינוניים לקשים היה בערך פי 1.5, ניתן להעריך בזהירות כי מספר החולים הקשים והבינוניים המצטבר בישראל לא עבר את ה־1,500.
תרחישים קיצוניים והחזרת המגבלות נשענים על העלייה שנצפתה בשבועות האחרונים במספר הנדבקים. אך כאמור, מספר זה פחות רלוונטי, היות שהוא מושפע, בין היתר, ממספר הבדיקות שבוצעו, היכן הן בוצעו, האם הדגימה הייתה אקראית, וגם מרמת הדיוק של תוצאות הבדיקה.
עד כה לא נמצאה מדינה שבה הופיע גל שני במלוא עוצמתו. מדיניות הממשלה שקולה והגיונית, ואין בשלב זה מקום לביטול ההקלות. במצב הנוכחי ניתן אפילו להרחיבן. כל זאת עם ניטור רציף, הרחבת היקף הבדיקות וניתוח המקרים של נדבקים מאומתים שאינם בהכרח חולים. בעיקר מתחייב שינוי בתרבות ההתנהגות של האזרחים כדי להניע את גלגלי המשק ואת איכות החיים. שלושת הכללים החשובים - שמירת מרחק של שני מטרים, חבישת מסיכה והקפדה על היגיינה אישית - חייבים להישמר בקפידה, כמו גם הימנעות מהתקהלויות. הנגיף יימצא איתנו עוד זמן רב, והמציאות מחייבת שגרת חיים זהירה ורציפה.
התרעות פיקוד העורף