לאחר הסרת מרבית המגבלות שהוטלו על הציבור, העלייה במספר הנדבקים בקורונה בשבועות האחרונים הינה טבעית והגיונית. אלו הן "שאריות" הגל הראשון, ולא מדובר עדיין בגל שני. אנו צופים בעיקר בהתפרצויות מקומיות נקודתיות, כמו בגימנסיה בירושלים, בקהילת המסתננים והעובדים הזרים בדרום תל אביב ובבית האבות אחוזת אייל באור יהודה. תשומת לב מיוחדת נדרשת במקרים כמו ההדבקה ביישובים בנגב, שעליה דווח בימים האחרונים. במקומות אלה יש לשקול הטלת סגרים מקומיים.

התפרצות נקודתית מאופיינת בכך שהתפשטות הנגיף איננה אחידה והיא מתרחשת באזור מוגדר (כיסי הדבקה), בדרך כלל במקומות צפופים כגון בתי ספר ובתי כנסת. קל יותר לשלוט בהתפרצות נקודתית, היות שאנחנו יודעים מיהם הנדבקים, היכן נדבקו, מהו גילם ואילו פעולות יש לבצע.
בניגוד לפרסומים מסוימים, עד היום לא נצפה גל שני של קורונה בשום מדינה בעולם. בסינגפור, מקור ההתפרצות המחודשת היה בקהילת עובדים זרים בקוריאה הדרומית. היה זה אדם אחד שהדביק עשרות אחרים. כך גם בארץ - התפרצויות נקודתיות טבעיות, כמו במערכת החינוך.

בימים האחרונים מספר הנדבקים המאומתים במערכת החינוך היה כ־400, רובם תלמידים צעירים ובריאים. כדי לא לקחת סיכונים, יותר מ־17 אלף תלמידים ועובדי הוראה נשלחו לבידוד וכ־130 בתי ספר נסגרו. מספר הנדבקים בבתי הספר איננו מדויק, משום שבדיקה שלילית יכולה להתברר בהמשך כחיובית. לפיכך, באזורים של התפרצות, כדאי לחזור על בדיקה שלילית שוב לאחר שלושה ימים, כאשר האדם נמצא בבידוד.
קשה עד כמעט בלתי אפשרי לשמור על כללי הריחוק הפיזי בבתי הספר. לנוכח הצפיפות בכיתות, בשיעורי הספורט, בהפסקות ובאינטראקציות החברתיות, "טבעי" שתהיה התפרצות בקרב תלמידים וצוותי הוראה. רוב הצוותים המקצועיים בבתי הספר בריאים ומתחת לגיל 65, כך שמערכת הבריאות יכולה לטפל במקרים אלו, אם בכלל ידרשו טיפול.

הנחיות התגוננות מנגיף הקורונה בכניסה לבית ספר (צילום: אבשלום ששוני)הנחיות התגוננות מנגיף הקורונה בכניסה לבית ספר (צילום: אבשלום ששוני)

יש כמובן לדאוג שהמאובחנים חיובית לא ימשיכו להדביק אחרים, בעיקר לא אוכלוסיות בסיכון - קשישים או צעירים עם מחלות רקע. בידוד הוא אחד מאמצעי המניעה, אבל היות שאין ודאות כי גם כל מי שבא עמם במגע אותר ונבדק, חייבים להמשיך להקפיד על ההוראות הבסיסיות: חבישת מסיכה, ריחוק פיזי ושמירה על היגיינה.

האם איתור שרשרת ההדבקה יעיל כשיש מספר גדול של מאומתים, בעיקר בקרב קבוצות גיל המאופיינות באינטראקציות מרובות? לא בהכרח. עד לאימות של נדבק חולפים מספר ימים, ובפרק הזמן הזה הוא בא במגע עם אין ספור מעגלים חברתיים, כאשר כל מעגל מורכב מעוד אנשים שגם להם מעגלים משלהם. הדבר מוביל לאלפי נדבקים פוטנציאליים - רובם, יש לזכור, אינם בקבוצת הסיכון. כך שחקירה אפידמיולוגית במצב זה איננה יעילה דיה, ובידוד המעגלים הראשוניים נראה כצעד היעיל ביותר.

אף שאין קונצנזוס לגבי יכולת ההדבקה של ילדים, אפשר לומר בזהירות רבה שילדים עד גיל 9 פחות מידבקים בהשוואה למבוגרים, ובדרך כלל גם אינם חולים (סימפטומטיים). מחקרים ממדינות רבות, בהן סין, איטליה והולנד, מלמדים כי ילדים פחות נדבקים בנגיף, וחלקם בהפצתו קטן יחסית. עם זאת, ישנם גם מחקרים סותרים, מגרמניה למשל, שדיווחו על "פוטנציאל הדבקה" דומה בין ילדים למבוגרים. המגיפה איתנו מספר חודשים בלבד, ואנחנו עדיין לומדים אותה.

2
קיימים שני סוגי בדיקות לקורונה: וירולוגית (המטוש), הבודקת את נוכחות הווירוס בגוף, ויש לאפשר לכל אדם שרוצה לעבור אותה לעשות זאת; וסרולוגית (בדיקת דם), שבודקת נוכחות של נוגדנים ומאפשרת לנו לדעת מי חולה, מי חלה ומי כלל לא נחשף לווירוס. יש לעודד ביצוע בדיקות סקר סרולוגיות בציבור על מנת לאבחן עד כמה התפשט הנגיף באוכלוסייה, וכמה היא חשופה לגל שני של הדבקה. כדי לקבל תמונת מצב עדכנית בבדיקות סרולוגיות, יש חשיבות למועד ביצוע הבדיקה, מפני שריכוז הנוגדנים מתחיל לרדת עם הזמן.

שר הבריאות הנכנס יולי אדלשטיין הודיע לפני כשבועיים על שינוי מהותי במדיניות בדיקות הקורונה, והבהיר כי הן יורחבו גם לאנשים אשר היו במגע עם נדבק מאומת, וכן לפי שיקול הדעת של הרופא המטפל. זוהי יוזמה מבורכת, והיא תאפשר לקברניטי המערכת לקבל מודיעין אפידמיולוגי רחב ולנהל את המגיפה על פי הנתונים בשטח בצורה יעילה. ידוע כי הבדיקות מאופיינות בשיעור גבוה של תוצאות שליליות או "חיוביות כוזבות", קרי כשמישהו נושא את הנגיף ונמצא בבדיקה שלילי (ובינתיים הוא יכול להדביק אנשים נוספים), או כשאדם בריא נמצא בבדיקה כנדבק בקורונה (ואז נכנס לבידוד לשווא). מעבר לכך, התוצאה תלויה גם ביום ביצוע הבדיקה.

בדיקת קורונה בישראל (צילום: אבשלום ששוני)בדיקת קורונה בישראל (צילום: אבשלום ששוני)

ברור מעבר לכל ספק כי מספר החולים, ובעיקר הנדבקים הא־סימפטומטיים, גדול בפועל בהרבה ממה שאנחנו יודעים. על כשל זה ניתן להתגבר בעזרת הקמת מערך בדיקות רחב, אמין, עם יכולת ביצוע של בדיקות מהירות וקבלת תשובה תוך 12־24 שעות. ניתן ורצוי להיערך לכך מראש, בעיקר לקראת החורף.

בניהול מגיפה נדרשת התנהלות דינמית, עם יכולת להתאים את דרכי הפעולה למציאות ולנתונים בשטח. לכן חשוב לקבל נתונים מדויקים על מספר המאושפזים הכולל עד היום, גילי החולים, מצבם הרפואי טרם ההדבקה, מקום מגוריהם ומאפיינים קהילתיים ייחודיים.

3
חקירה של מגיפות מתאפיינת בשלוש שאלות מובילות: מתי אירעה ההדבקה, היכן, והכי חשוב - מי נדבק? עד היום בוצעו בישראל יותר מחצי מיליון בדיקות. יותר מ־18 אלף אובחנו כנשאים מאומתים, פחות מ־3,000 מהם חולים פעילים. כ־300 בני אדם נפטרו מהמחלה. 90% מהם היו מעל גיל 65 וגילם החציוני היה 84. כמעט מחצית מהנפטרים התגוררו בבתי אבות.

על פי נתוני מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, בחינה של נתוני החולים שאותרו בשבוע האחרון מלמדת כי הם ברובם אנשים צעירים יחסית (רובם בגילי 20־49), המרוכזים בעיקר בדרום תל אביב וביפו. לפחות 66 מכלל החולים החדשים הם חסרי מעמד, שאותרו במסגרת ריכוז מאמץ שמתבצע בקרב אוכלוסיית העובדים הזרים.

אם רוב הנדבקים בנגיף בזמן האחרון צעירים ובריאים, הדבר איננו מאיים על תפקודה של מערכת הבריאות. הנתון החשוב ביותר להכלת המגיפה וניהולה הוא היחס בין מספר החולים הקשים למספר מכונות ההנשמה, ומבחינה זו מצבנו טוב יחסית: כיום מאובחנים בישראל 2,722 חולים פעילים, רק 31 מהם במצב קשה ומתוכם 24 מונשמים - קרי פחות ממונשם אחד על כל 100 מכונות. לשם השוואה, בשיא המגיפה באמצע אפריל הגיע מספר החולים הקשים ל־183, מתוכם כ־137 מונשמים.

בדיקות קורונה לעובדים זרים בדרום תל אביב (צילום: אבשלום ששוני)בדיקות קורונה לעובדים זרים בדרום תל אביב (צילום: אבשלום ששוני)

נכון להיום כ־90% מהנדבקים הם מתחת לגיל 70, ולכן אין עלייה משמעותית במספר החולים הקשים. עד היום אושפז במצב קשה צעיר אחד ללא מחלות רקע, בן 22, וגם הוא החלים ושוחרר לאחרונה לביתו. מה שצריך להדאיג הוא שהצעירים לא ידביקו מבוגרים ואנשים עם מחלות רקע קשות.

הנתונים העדכניים ביותר שפרסם משרד הבריאות לגבי מספר החולים הקשים המצטבר הם מ־3 במאי, אז דווח על 430 חולים קשים, שמתוכם 230 נפטרו. אין נתון עדכני המציג את מספר החולים הבינוניים המצטבר, אולם בהנחה כי היחס בין הבינוניים לקשים היה בערך פי 1.5, ניתן להעריך בזהירות כי מספר החולים הקשים והבינוניים המצטבר בישראל לא עבר את ה־1,500.

תרחישים קיצוניים והחזרת המגבלות נשענים על העלייה שנצפתה בשבועות האחרונים במספר הנדבקים. אך כאמור, מספר זה פחות רלוונטי, היות שהוא מושפע, בין היתר, ממספר הבדיקות שבוצעו, היכן הן בוצעו, האם הדגימה הייתה אקראית, וגם מרמת הדיוק של תוצאות הבדיקה.

4
באירופה נרשמת בימים אלה ירידה במספר המקרים החדשים ובתמותה מהנגיף, ומוקד התפרצות המגיפה כעת הוא באמריקה הלטינית. תופעה מעניינת היא שאף שבמדינות רבות מאובחנים מדי יום בין מאות לאלפי מאומתים חדשים, מספר החולים הפעילים (כולל חולים קשים) יורד בהדרגה, ומספר המחלימים גבוה ממספר הנדבקים החדשים - ממצא המצביע על בלימת המגיפה.

קורונה בצרפת (צילום: REUTERS/Eric Gaillard)קורונה בצרפת (צילום: REUTERS/Eric Gaillard)

עד כה לא נמצאה מדינה שבה הופיע גל שני במלוא עוצמתו. מדיניות הממשלה שקולה והגיונית, ואין בשלב זה מקום לביטול ההקלות. במצב הנוכחי ניתן אפילו להרחיבן. כל זאת עם ניטור רציף, הרחבת היקף הבדיקות וניתוח המקרים של נדבקים מאומתים שאינם בהכרח חולים. בעיקר מתחייב שינוי בתרבות ההתנהגות של האזרחים כדי להניע את גלגלי המשק ואת איכות החיים. שלושת הכללים החשובים - שמירת מרחק של שני מטרים, חבישת מסיכה והקפדה על היגיינה אישית - חייבים להישמר בקפידה, כמו גם הימנעות מהתקהלויות. הנגיף יימצא איתנו עוד זמן רב, והמציאות מחייבת שגרת חיים זהירה ורציפה.

הכותב הוא יו"ר אסותא מרכזים רפואיים ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות
[email protected]