ב־6 בפברואר 2017 עבר בקריאה שלישית בכנסת ה־20, ברוב של 60 תומכים מול 52 מתנגדים, החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון, המוכר גם בשם "חוק ההסדרה". החוק קבע מנגנון שמסדיר בדיעבד את מעמדם של בתים ביהודה ושומרון, שנבנו על קרקעות בבעלות חלקית או מלאה של פלסטינים.

המחוקקים קבעו כי קרקע כזו תישאר בידי בעליה, אך המדינה תפקיע מהם את הזכויות של השימוש בקרקע. הזכויות הללו יועברו אל הממונה על הרכוש הממשלתי ביהודה ושומרון, ובתמורה יפוצו בעלי הקרקע בסכום הגבוה מהערך של דמי השימוש בקרקע. לבחירתם הם יוכלו לקבל במקום ערך כספי קרקע חלופית.

בעקבות עתירה שהוגשה בנושא, נדרש השבוע בג"ץ לסוגיה. ברוב של שמונה שופטים ובדעת מיעוט של השופט נעם סולברג קבע בית המשפט העליון שחוק שמאפשר להסדיר בנייה יהודית על קרקע פרטית ללא הסכמת הבעלים תמורת פיצויים - אינו חוקתי ויש לבטלו. בית המשפט הגיע למסקנה כי הפגיעה בזכויות הבעלים היא חמורה ומובהקת ואינה מידתית. השופטים טענו כי קיימים אמצעים חלופיים בדין העשויים לתת מענה לתכלית הראויה שביסוד חוק ההסדרה, תוך פגיעה פחותה בזכות הקניין ובזכות השוויון.

הביטול של החוק הפך לרגיש במיוחד בעת הנוכחית, בעיקר בשל כוונות הסיפוח של הממשלה ביהודה ושומרון. ולכן חייבים להתייחס בראש ובראשונה לשאלת העיתוי. אינני מעז להעלות על דעתי שבג"ץ נגוע או מושפע משיקולים פוליטיים, אף שאין לי ספק שיהיו רבים שיטענו כך. בפסיקתה אמרה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, כי "חוק ההסדרה מבקש להכשיר בדיעבד מעשים בלתי חוקיים, שבוצעו על ידי אוכלוסייה מסוימת באזור, תוך פגיעה בזכויותיה של אוכלוסייה אחרת, בשטח הנתון בתפיסת לוחמים".

נשיאת ביהמ''ש העליון אסתר חיות (צילום: פלאש 90,אורן בן חקון)נשיאת ביהמ''ש העליון אסתר חיות (צילום: פלאש 90,אורן בן חקון)

"חוק ההסדרה הוא חוק חריג, המבקש ליצור פתרון שגרתי לבעיה קשה ולא שגרתית", ציין השופט סולברג, שהיה כאמור בדעת המיעוט. לדבריו, החוק פוגע בזכות החוקתית לקניין ולשוויון, אבל התכלית שביסודו היא ראויה. "הליך החקיקה שיקף נאמנה, לא אחת בחריפות ובעוצמה, לא רק את המחלוקת המשפטית, אלא גם את המחלוקת הפוליטית הנוקבת שחוצצת בין תומכי החוק למתנגדיו", הוסיף השופט והציע כפתרון לצמצם את הגדרת המונח "התיישבות" ואת הגדרת המונח "מדינה" למוסדות השלטון המרכזי בלבד ולא לכלול בהגדרה את מוסדות השלטון המקומי ואת הגופים המיישבים.
# # #
בתגובה לביטול חוק ההסדרה גברה הביקורת של ראשי מפלגות הימין על בית המשפט העליון. בין היתר הם הציעו כתגובה לפסיקה להעביר את פסקת ההתגברות ולהחיל את הריבונות על כלל שטחי יהודה ושומרון ובקעת הירדן. אך ככל שהולך ומתקרב המועד לתחילת תהליך הסיפוח החד־צדדי ביהודה ושומרון ובקעת הירדן, הולכים ומתגברים הקולות המעריכים כי מדובר בהימור מסוכן הכרוך בפגיעה בביטחון ישראל. לדברי המתנגדים לתהליך, התוצאות של המהלך עלולות להיות בלתי הפיכות.

מהלך סיפוח חד־צדדי הוא אכן עתיר סיכונים. לא נראה שיש בצדו הזדמנות היסטורית או אסטרטגית - הוא משרת בעיקר צרכים פוליטיים. מהלכי הסיפוח החד־צדדיים עלולים לפגוע בהסכם השלום עם ירדן ולערער את היציבות בגבולנו המזרחי. הוא אף עשוי להקפיא את ההתקרבות שחלה בין ישראל למדינות המפרץ בתקופה האחרונה.

זאת ועוד, למהלך חד־צדדי יכולות להיות השלכות בתוך ישראל, אם בהרחבה ובהעמקה של הפילוג בחברה הישראלית ואם בהתעצמות המתקפות על בית המשפט העליון ושופטי בג"ץ. בעיה נוספת שיכולה להיגרם בעקבות הסיפוח היא הגדלת הקרע הקיים כבר כיום בין יהודים לערבים, והעלאת הסבירות להתפרצות אלימה בשטח, אם בהפרות סדר ואם באירועי טרור.

גם ברמה הבינלאומית עלולות להיות השלכות למהלך כזה, למשל בפגיעה אפשרית במעמדה של ישראל בעולם. חיילים ואזרחים יהיו חשופים לתביעות משפטיות ברחבי העולם ואם המועמד האמריקאי לנשיאות ג'ו ביידן, המתנגד לסיפוח, ייבחר לתפקיד בנובמבר - צפוי להתפתח משבר עמוק עם הגדולה שבידידותינו.

הכותב הינו ראש השב"כ לשעבר ונשיא חברת C.G.i למודיעין עסקי