ההקלטה וההדלפה של דברי ראש השב״כ נדב ארגמן מהקבינט הינן מעשה חמור ומסוכן. המדליף לא הסתפק בהקלטת הדברים שאמר בסוגיית איכוני השב"כ, אלא העביר את ההקלטות לערוץ 12. העובדה שהיועמ״ש אביחי מנדלבליט לא נדרש לאירוע, וכפי הנראה גם לא יורה על חקירתו - אינה נכונה, ופוגעת בהרתעה הנחוצה במקרים כאלו.
נראה לי שבמקרה הזה מדובר בחקירה קלה יחסית. גם אם משתתפי הדיון הורשו להכניס את הטלפונים הניידים שלהם לישיבה (דבר האסור לרוב בישיבות ממשלה או קבינט), הרי שבדיקה של הטלפונים הייתה מאפשרת לאתר את המדליף.
מן המפורסמות שיחסי ראש הממשלה וארגון מודיעיני חשאי הם תמיד מהתחומים הנפיצים והרגישים ביותר. עמדה תקיפה של ראש שב״כ יכולה לרמז על כך שראש השירות פחות כנוע או לא צייתן כלפי ראש הממשלה שלו הוא כפוף.
במהלך העשורים האחרונים היינו עדים לרוב להדלפות מפורסמות. למשל, הדלפת מסמכי הפנטגון שעסקו במעורבות של ארצות הברית במלחמת וייטנאם בתחילת שנות ה־70 לעיתון ה"ניו יורק טיימס" על ידי עובד הממשל דניאל אלסברג.
בשנות ה־70 התפוצצה גם פרשת ווטרגייט, כשלימים התברר שמדליף המסמכים ומי שזכה לכינוי ״גרון עמוק״ היה סגן ראש ה־FBI. גם אצלנו יצאו הדלפות שזעזעו את אמות הספים. למשל, ההדלפה על חשבון הדולרים של לאה רבין על ידי קצין הביטחון בשגרירות ארצות הברית, שהובילה להתפטרותו של יצחק רבין ז״ל מראשות הממשלה.
ב־1981 הדליף שמעון פרס לבכירי מפלגתו את הכוונה להפציץ את הכור העיראקי, וב־1985 - ההדלפה על קיומו של מבצע משה להעלאת יהודי אתיופיה הפסיקה את העלייה החשאית. ב־2003 הדליפה עורכת הדין ליאורה גלט־ברקוביץ' את פרשת סיריל קרן, פרשת שוחד ושחיתות לכאורה שבה היו מעורבים ראש הממשלה אריאל שרון ובניו.
רשויות האכיפה עושות מאמצים להיאבק בהדלפות, אולם העמדה לדין של מדליפים היא עניין נדיר. העמדתה לדין של עו״ד גלט־ברקוביץ' בפרשת סיריל קרן והרשעתה הן אירוע שאינו קורה באופן תדיר. ישנם אף מקרים שבהם המדינה מעניקה חסינות למדליף, בדרך כלל על מנת לעודד מאבק בשחיתות.
כשהחליט לא לחקור הדלפות רבות מחקירות ראש הממשלה, אמר מנדלבליט כי יש להביא בחשבון שיקולים הנוגעים לחופש העיתונות, חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, שכן אלו הם עקרונות בסיסיים למשטר דמוקרטי, ולכן המדיניות בעניין ההעמדה לדין חייבת להיות זהירה ומצומצמת.
טעות בידו. בכך הוא למעשה משמיט כלי חשוב בשרשרת ההרתעה, הנחוצה למניעת הישנות מקרים כאלה. החתמת משתתפי פורומים סגורים על מסמך סודיות הינה אקט חשוב, אך מתברר כבלתי יעיל ואינו מונע הדלפות. רק עונשים מרתיעים ואכיפה תקיפה יצמצמו את התופעה המדאיגה ויהיו אפקטיביים יותר.
התרעות פיקוד העורף