האלוף (מיל') יעקב עמידרור הוא דמות מפתח בפרשת רכש הצוללות. כך לפחות נהוג לחשוב, במידה רבה בגלל התייצבותו שוב ושוב בפומבי, בניסיון להדוף את אחת הטענה החמורות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיה ייתכן שהוא הורה לרכוש שלוש צוללות משיקולים זרים. מדובר בהתרחשויות שאירעו בסוף 2015 ועמידרור, שלוקח על עצמו את כל האחריות, מספר שהיוזמה לרכש שלוש הצוללות היתה שלו, ומבהיר שאם תוקם ועדת חקירה, יתייצב לגונן על ההליכים ועל נתניהו: "מדובר בי, אני המצאתי את זה", אמר השבוע ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר בראיון לבן כספית ואריה אלדד ב-103FM. "אני זה שהעלה את זה על שולחנו (של נתניהו), כך נולדה אגדת התשע, צי תשע הצוללות". 

מילים כדורבנות. הבעיה שעמידרור, כמו אחרים שמעורבים בפרשה, לא מכיר את כל התמונה, והוא מודע רק לחלק מסוים מאד מהתרחשויות. זו הסיבה שבעניין המרכזי הזה, הוא טועה ומטעה. שוחחתי בשנה וחצי האחרונות עם בעלי התפקידים הכי מרכזיים שהיו מעורבים בהחלטות, כולל עמידרור, וזו הזדמנות להבהיר לו ולאחרים מה התרחש באמת.  

עמידרור מניח בטעות שהרעיון לרכוש צוללות נוספות נולד ביוזמתו, אחרי שנתניהו פנה אליו לקבל ייעוץ על צי הצוללות, בנסיבות שאין לו מושג מהן. כפי שהסביר לי: "ראש הממשלה ביקש ממני חוות דעת האם חמש או שש צוללות, שאני לא יודע ממה זה נובע. ואני באתי אמרתי לו, עזוב חמש או שש, זאת לא הבעיה שלך". זהו, לדבריו, השלב בו הסביר לנתניהו שאין צורך להחליט על גודל הצי, ו'שתל' את הרעיון שיש לרכוש במהירות עוד צוללות. מדובר בשיחה שקיים עם נתניהו באוקטובר 2015. הנה כמה פרטים חשובים שאת חלקם עמידרור לא מכיר.  

במל"ל דווקא הלכו עם צה"ל

הרעיון לרכש שלוש צוללות נוספות בא לעולם במחצית אוגוסט, בערך חודשיים קודם. זה היה בדיון לקראת התכנית הרב שנתית של צה"ל, והדרישה לרכש נוסף היתה של נתניהו. מי שהציג אותה היה ראש המועצה לביטחון לאומי יוסי כהן, ועל הזעם שהתעורר מיד במשרד הביטחון והויכוחים עם נתניהו, העיד שר הביטחון משה יעלון. אם מישהו חושב שיעלון  מטיח האשמות שווא על רקע פוליטי, הוא יצטרך להסביר איך קרה שמיד אחרי הדיון הזה, כלומר ב-15 באוגוסט, הרמטכ"ל דאז, רא"ל גדי אינזקוט, שיגר מכתב חריג בנושא, ובו הבהיר לראש הממשלה שצה"ל איננו זקוק לצוללות נוספות.  

אחרי שהרמטכ"ל שיגר את המכתב כדי למנוע את הגדלת הסד"כ, ההדים על הכעסים בלשכת ראש הממשלה בירושלים הגיעו עד לקרייה בתל אביב, ובשלב הראשון נתניהו עשה מה שצריך. במשרד ראש הממשלה יש גוף שתפקידו על פי חוק, לבדוק את הנושאים האלו בדיוק: המטה לביטחון לאומי. לכן נתניהו פנה ליו"ר המל"ל, יוסי כהן, הנחה אותו להיכנס לעובי הקורה, לבדוק את העניין ולגבש עמדה מסודרת.   

הדיון בעמדת המל"ל נקבע מספר שבועות אחר כך, בתאריך 7.10.2015. אבל אז מבחינת נתניהו, קרה משהו לא צפוי. בבדיקה הסתבר שעמדת המל"ל היא שהרמטכ"ל צודק, וכמוהה גם מערכת הביטחון והשר יעלון, והסד"כ הדרוש לישראל הוא של חמש צוללות.  

טענה מוזרה

זה השלב בו נתניהו פנה לעמידרור, שהיה אז אזרח פרטי לגמרי. כפי שאמר לי עמידרור בשיחה גלויה - "אני לא יודע ממה זה נובע", והאמת שגם קצינים אחרים ששוחחו איתי אינם יודעים. אחרי הכל, בשלב בו נתניהו פנה אליו כאזרח, המחלוקת על צי הצוללות כבר הוכרעה בתוך המערכת, בהליך תקין ומסודר. חלק מהקצינים מאמינים למשל, שאם עמידרור לא היה מספק לנתניהו את הסחורה ומציע לרכוש צוללות, ראש הממשלה היה מחפש עוד יועץ חיצוני. זה נשמע לא הגיוני, אבל גם הנימוק של עמידרור די מופרך. עמידרור הציע לנתניהו לרכוש עוד צוללות בלי קשר לגודל הצי, בטענה שהיום נראית לכל הפחות מוזרה: שהקנצלרית אנגלה מרקל צפויה להתמודד בבחירות שיערכו שנתיים אחר כך (!) וייתכן שתפסיד. לא ברור אם נתניהו שאל את עמידרור על בסיס מה הוא מבקש לנבא תוצאות בחירות שנערכו בגרמניה בסוף 2017, ובהן כידוע, לא רק שמרקל זכתה בניצחון, אלא שבנוסף מפלגות התומכות בישראל התחזקו מאד. אבל ברור שזו הדרך שבה התקבלה ההחלטה על רכש שלוש צוללות נוספות, כאשר בעניין גודל הצי "הוחלט לא להחליט". כפי שמסבירים במערכת הביטחון, הבעיה בכל זה איננה דווקא ההליך העקום - אלא בעיקר בתוצאה השערורייתית.

מפני שאחרי שנתניהו קיבל את הייעוץ פרטי והחליט לרכוש עוד צוללות, התחיל שלב של ניסוח חוזים עם גרמניה, ובשלב הזה, במשרד הביטחון הצליחו לצמצם רק חלק מהנזקים. לא נוכל להיכנס כאן לכל העובדות, אבל נגיד בקצרה שהאגדה לפיה הצוללות שנרכשו רק "יחליפו צוללות ישנות" איננה מדויקת, ועוד יותר מזה, רחוקה מהמציאות הודעת ראש הממשלה לפיה ההסכמים עם גרמניה נעשו "בהתאם לצרכים שהגדיר משרד הביטחון'. 

מי שלא יתעצל, ויצייר בטבלה את מועדי רכש הצוללות שיגיעו לקראת שנת 2030, יראה מיד את הבלוף ועד כמה גבוה המחיר: כזכור, ב-2015 המטה לביטחון לאומי קבעה מהו גודל הצי הנדרש. אם שלוש הצוללות יגיעו לישראל כפי שסוכם עם גרמניה, ואם נתניהו יחליט שהכל יתבצע "בהתאם לצרכים שהגדיר משרד הביטחון", ישראל תצטרך לזרוק הרבה מאד כסף לאוויר, או לים: כלומר תצטרך להשבית שתי צוללות דולפין, למרות שהן כשירות ותקינות לחלוטין: מדובר בדולפין הרביעית שנקלטה בחיל הים בספטמבר 2014, שיש להוציאה מהשירות קרוב ל-15 שנים לפני המועד, בנוסף לדולפין הראשונה, שעם קליטת השישית תושבת גם היא כאשר היא כשירה. או במילים ובנוסח הבוטה שנמסר למפקד חיל הים ב-2019: "תוציא את הדולפין הראשונה, ותעביר אותה לאנדרטה של חיל הים".  

לא בטוח שעמידרור יוכל להגן על נתניהו, אם יגיע להעיד בוועדת חקירה. אמנם בעולם מושלם לישראל כדאי להחזיק 20 צוללות. אבל בעולם של ניהול סיכונים, כאשר נקבעת עמדה מסודרת על ידי כל הגורמים, כולל המטה לביטחון לאומי, מדובר בחגיגת בזבוזים של מיליארדים, שתועיל בעיקר למי שגוזרים קופון של מיליונים על עמלות. זו אחת הסיבות שאפילו אם רשויות החוק לא יוכיחו שנתניהו קיים קשר עם קרובי משפחתו, דוד שימרון או נתן מילקובסקי, את הליכי הרכש האלו יש לברר באמצעות ועדת חקירה ממלכתית.  

הכותב הוא עורך מחלקת התחקירים בתנועה לאיכות השלטון