אתמול בערב, בדרך לביתי, הצטרף אלי למעלית אדם קשיש. הוא לא עטה מסכה ולפני שהספקתי להגיד מילה, דלת המעלית נסגרה. בחנתי אותו כרופא: ברור שיש לו מחלות רקע, בוודאות אי ספיקת לב. בעידן הקורונה זה סיכון חיים ממשי! זה הרגע שבו העלייה בתחלואה - חלק מהמחיר של פתיחת המשק והחזרת מיליון מובטלים לעבודה, מאבדת שליטה וכיוון.
אמרתי לא פעם: תחלואה יומית מתונה של 100-200, אפילו 300 חולים - בעיקר צעירים, היא מחיר סביר להחזרה של המשק והנורמליזציה, גם כשזה היה נראה גם לי מהר מדי ולא מספיק מסודר. ראיתי את המובטלים והעסקים הקורסים ונחרדתי מהנזק שנגרם וימשיך להיגרם.
אבל עם 1,107 נדבקים ליום לא נוכל לעמוד לאורך זמן, כשעשירית מהם או יותר הם בני 60 ומעלה. זאת לא התחזית המנותקת של ״אלפי מונשמים״, אלא הריאלית של מאות בינוניים-קשים תוך כחודש, וגם אם ״רק״ כשליש מהם יהיו מונשמים זה עדיין ׳כבד׳. גם כמות הנדבקים היומית תמשיך לגדול; אכן לא צפיתי זאת, מכיוון שהיא בנויה על אותו פלח שלא מציית, שפורק עול, שמכחיש בזלזול שאנני את הקורונה. הערכתי בחסר את החלק הזה של האוכלוסייה - בדיעבד הוא גדול יותר ובעיקר הולך וגדל. וזה מדאיג אותי, מאד!
נשק יום הדין של סגר נרחב אינו פתרון למשבר הקורונה. גם סגרים מקומיים הם "פתרון" שאני מסופק אם הוא ישים ואפקטיבי. אז איך כן פותרים את משבר הקורונה? ארבעה כיוונים נדרשים עכשיו לביצוע מיידי:
1. הגבלה מחודשת של התקהלויות! מכעיס אבל הכרחי. כרגע, זה הפתרון של הרע במיעוטו, באיזון שבין שמירה על המשק והפחתת ההדבקה. אני תומך בצעדי הממשלה וחושב שיש להרחיבם בהקשר זה. כולנו ובכלל זה ראשי הרשויות המקומיות חייבים לשתף פעולה.
2. שיפור הפיקוח והאכיפה: יגידו מה שיגידו בממשלה, המשטרה ופקחי הרשויות המקומיות לא מורגשים ולא נשכנים. הייתי מקים כוח אכיפה נרחב, שמשלב מטלות למשטרה ולרשות המקומית. בואו נלמד מהנשכנות והאכיפה האירופאית בעניין זה.
3. שיפור התגובה לאדם חשוד ומאומת: ההליך עדיין מפוצל בין בדיקות בבתי חולים וקופות; חקירות (לא מספיקות) במשרד הבריאות, בקרת בידוד במשטרה ואני יודע שזה לא ״מהודק״ היטב. כמו שעשינו בבתי אבות - צריך להקים מנהלת אחת שמתכללת את הכל, ומהר.
4. שינוי קו ההסברה: יש חוסר אמון בציבור עקב מסע ההפחדה בסבב הראשון. הוואקום של השיח מתמלא בשטויות, fake news ומניפולציות אנרכיסטיות; אני מכיר את זה מהתפרצות הפוליו של 2013. יש לשנות לשיח של הדרכה והסברה בגובה העיניים על ההיגיון הרפואי מאחרי ההנחיות וללא הטלת מורא שכבר לא עובדת.
הבוקר, יום שישי, אני בדרך לאיכילוב, לנהל את מטה הקורונה, לפתוח את מחלקת הקורונה השנייה, לפתוח מחלקה פנימית שחוזרת מבידוד בסוף השבוע ולטפל במקביל בכל אירועי היום של השרות הרפואי הרגיל. אנחנו באיכילוב נמשיך לעשות את תפקידנו בצורה הטובה ביותר, גם באירוע הזה, במתינות ובשיקול דעת.
הכותב הוא מנהל המרכז הרפואי איכילוב בתל אביב