נגיף הקורונה נמצא איתנו (ולא לצדנו), וכולנו נצטרך להתמודד עם המגיפה עוד חודשים רבים. המטרה היא להפחית את התחלואה והתמותה כדי לאפשר חיים כלכליים בריאים ולמנוע את התרסקותן של מאות אלפי משפחות.

פרץ המאובחנים בשבועות האחרונים הוא תמונה של מספר הנבדקים, ויש לברך על הגידול המשמעותי במספר הבדיקות לכ־30 אלף בדיקות ביום. חרף העובדה שחלק נכבד מהמאובחנים הם א־סימפטומטיים (חסרי תסמינים), יש עלייה במספר החולים בכלל ובמספר החולים קשה בפרט. 

נכון שהקריטריונים להגדרת חולים קשים השתנו והם כעת מחמירים יותר (הגדרה של רוויון החמצן בדם), אך אם נחבר למספר החולים הכולל גם את החולים המונשמים, לא ניתן להתעלם מהתגברות המחלה, גם אם ייתכן כי היא קלה יותר. אי אפשר לתקוף את הנגיף. הוא חמקמק ומתעתע, ועדיין איננו מבינים את טיבו ועוצמתו, אבל במלחמה בו (כן, מלחמה) עלינו להציב מספר קווי הגנה.

קו ההגנה הראשון והחשוב מכל הוא חבישת מסיכה בכל מפגש בין אדם לחברו, שמירת מרחק של שני מטר לפחות והיגיינה הכוללת שטיפת ידיים תכופה, רחצה והימנעות מלחיצת ידיים. כל אחד מאיתנו צריך לראות את עצמו כאילו הוא נושא את הנגיף, ושהוא עלול להידבק מכל מפגש עם אדם אחר. 

קורונה בישראל (צילום: אבשלום ששוני)קורונה בישראל (צילום: אבשלום ששוני)

קו ההגנה השני הוא ריחוק חברתי, והוא קריטי: שמירה על המבוגרים. בכל העולם וגם בישראל חווינו תחלואה ותמותה רבה בקרב קשישים. אסור לגרום להם הרגשת בדידות, והמפגש עמם צריך להיות ככל האפשר באזורים פתוחים, תוך נקיטת אמצעי זהירות מרביים. יש להימנע מחיבוקים מיותרים.

קו ההגנה השלישי הוא מניעת התקהלויות שאינן נחוצות. יש להימנע מהן, ממפגשים חברתיים מיותרים ומארוחות רבות משתתפים, כולל ארוחות "בחדרי צוות" שבהם אנו נאלצים להסיר את המסיכה - מקור לא אכזב להדבקה. יש להימנע מחגיגות המוניות, מסיבות רבות משתתפים וכדומה.

שלושת קווי ההגנה האלו תלויים בציבור. על כל אחד מאיתנו מוטלת החובה לקיים את הכללים האלה. כאשר שלושת קווי ההגנה נפרצים, אנחנו חווים התפרצויות מקומיות בקהילה, בבתי כנסת, בבתי ספר, בבתי אבות, בבתי חולים ובמפעלים. אז צריך להפעיל את קו ההגנה הרביעי: הטלת סגרים מוגבלים כדי לכבות התפרצויות מקומיות שהן אש בשדה קוצים. זהו צעד שקשה לכולנו ברמה האישית, מפריע לקיום שגרת חיים סבירה, ומהווה גם פגיעה כלכלית רחבת היקף. 

קורונה בישראל (צילום: אבשלום ששוני)קורונה בישראל (צילום: אבשלום ששוני)

אם חלילה נאבד שליטה, קו ההגנה החמישי הוא נשק יום הדין - הטלת סגר כללי, שיש להימנע ממנו בכל דרך כי פגיעתו רבה, גם ברמה הכלכלית וגם החברתית. 

דרכי ההתמודדות עם המגיפה כוללים משמעת עצמית של הציבור וערבות הדדית; אכיפה קפדנית ברמה פרטנית וציבורית של כללי ההתנהגות וקיום הוראות הממשלה, תוך סיוע של גופים תומכים כמו צה"ל, פיקוד העורף והרשויות המקומיות; והטלת משימות לביצוע על קופות החולים, הנושאות בעיקר המעמסה בטיפול בחולים בקהילה. 

יש לברך על תגבור תשתית המעבדות לגילוי הנגיף. יש להמשיך בכך וגם לשפר את מערך המניעה של שרשרת ההדבקה, אך עיקר המשימה הוא להימנע מהדבקה, שכן המחלה, בחלק מהמקרים, קשה ובעלת תופעות לוואי קשות.

שאלה של זמנים
מעיון בנתוני התחלואה ברחבי העולם ניתן ללמוד כי מרבית המדינות לא חוו גל שני. מרבית מדינות אירופה נמצאות עדיין במגמת ירידה במספר המקרים החדשים המאומתים מדי יום. בקבוצה זו ניתן למנות את בלגיה, גרמניה, דנמרק, הולנד, בריטניה ואיטליה. קיימות מדינות שבהן נרשמת עלייה במספר המקרים החדשים אך העקומה בהן לא שוטחה לחלוטין, והן עדיין חוות את מה שקרוי "הגל הראשון", ובהן ארה"ב, איראן, רוסיה וברזיל.

במדינות אחדות נרשמה התפרצות מחודשת של הנגיף ועלייה בשיעור המקרים החדשים, אך התפרצויות אלה לא נחשבות לגל שני אלא להתפרצויות נקודתיות. בחלקן העלייה מתונה יחסית, כמו באוסטריה, יוון וקוריאה הדרומית, ובחלקן העלייה משמעותית יותר, כמו בקרואטיה ובשווייץ. לפי דוח מרכז המידע והידע למערכה בקורונה, התפרצויות נרחבות של תחלואה נרשמו בעיקר בעקבות קיום אירועים המוניים, וממשלות שונות החזירו את מגבלות ההתכנסות. 

קורונה בישראל (צילום: מרק ישראל סלם)קורונה בישראל (צילום: מרק ישראל סלם)

בישראל נרשמת לכאורה העלייה החדה ביותר במספר המאובחנים החדשים בקרב המדינות שהצליחו לשטח את העקומה. אך יש שונות בין המדינות. אוסטריה אפשרה קיום אירועים עד ל־100 איש (בפנים או בחוץ) החל מחודש מאי. בקרואטיה הותר בחודש יוני לקיים אירועי ספורט עם קהל. 

ביוון, מועדוני לילה בלתי מקורים התחילו לפעול ביוני. בנוסף, מדינות רבות במערב אירופה החלו בתהליך החזרה לשגרה בצורה הדרגתית (פתיחת בתי הספר רק באמצע יוני לדוגמה), וייתכן כי מספר מקרי ההדבקה בהן יעלו בתקופה הקרובה. 

בשורה התחתונה, ההשוואה בין מדינות בנקודת זמן מסוימת מאוד בעייתית וכמעט בלתי אפשרית, מאחר שאין סרגל אחיד - לא רק בזמני ההגבלות והסגרים השונים, אלא גם בקצב ביטולם. נדרש זמן רב כדי להשוות בצורה מדויקת ביניהם. רק העתיד ילמד, אם בכלל, אם ההשוואה אפשרית.

מה שכן ניתן לעשות הוא להקטין את התחלואה והתמותה מהנגיף ולתמוך בנפגעי המשבר הכלכלי, עד שיימצא החיסון שיעלים את הנגיף מהעולם.

קוי הגנה למניעת התפשטות הנגיף
קו הגנה ראשון – מסכה, מרחק 2 מטר, הגיינה.
קו הגנה שני – ריחוק חברתי (שמירה על סבתא וסבא).
קו הגנה שלישי – מניעת התקהלויות שלא נחוצות.
קו הגנה רביעי – סגרים מוגבלים (טיפול בהתפרצויות).
קו הגנה חמישי – סגר מלא (אסור להגיע אליו).

דרכי הטיפול
- משמעת עצמית – ערבות הדדית.
- אכיפה קפדנית ברמה פרטנית (ברמת ארגון/חברה/מוסד וכו').
- הפעלת גופים תומכים – צה"ל ופיקוד העורף.
- שכלול מערך חקירת שרשרת הבדיקה.
- תגבור מעבדות.

בדיקות -  5 שלבים עיקריים
שלב 1. אינדיקציה לבדיקה – הפניית רופא, פניה עצמית.
שלב 2. לקיחת בדיקת ה PCR ("מטוש").
שלב 3. העברה למעבדה.
שלב 4. ביצוע הבדיקה.
שלב 5. מתן תשובה.

צריך להגיע שמשך זמן משלב 1 לשלב 5 לא יארך יותר מ 24 שעות.

פרופ' שוקי שמר הוא יו"ר אסותא מרכזים רפואיים ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות.
tguvot@maariv.co.il