בימים אלה, המדינה על זרועותיה השונות מזרימה כספים למשק הישראלי על מנת לחלץ אותו מהמשבר הכלכלי. חלק מהתקציב מועבר לקידום חדשנות, דיגיטציה ורובוטיקה. הסוכנות לעסקים קטנים כבר הודיעה על הקצאת 130 מיליון שקלים כמענק לעסקים שישקיעו בשיפור התחרותיות שלהם ובדיגיטציה. מדובר בבשורה של ממש למשק הישראלי החבול והחבוט מהאפקט הכלכלי ההרסני של משבר הקורונה.

הצעדים שנוקטת מדינת ישראל לעידוד החדשנות נכונים ונבונים. השקעה בחדשנות ובדיגיטציה היא חשובה ביותר למשק הישראלי, בטווח הבינוני ובעיקר בטווח הארוך, אך לא די בכך. כל ההשקעה הכספית תרד לטמיון אם המדינה לא תיתן דעתה גם לצורך לעודד צעירים לרכוש השכלה טכנולוגית ולקדם את לימודי ההנדסה מתוך ראייה ארוכת טווח של צורכי המשק הישראלי, ההתפתחות הטכנולוגית העולמית והתמורות שיחולו בשוק העבודה העתידי.

המהפכה הדיגיטלית אינה רגעית או נקודתית, היא איתנו ותמשיך איתנו עוד הרבה שנים קדימה. היכולת להכשיר את דור המהנדסים הבא היא יעד אסטרטגי חשוב. חדשנות לא צומחת יש מאין. לכן לצד ההשקעות הגדולות והמבורכות בדיגיטציה ובחדשנות המדינה חייבת להשקיע גם בעידוד ההשכלה הגבוהה ובהכשרה של אנשי מחקר ופיתוח, אחרת המעבר לתעשייה חכמה שכולנו מייחלים לו לא יבוא.

פרסום דיגיטלי (צילום: אינג אימג')פרסום דיגיטלי (צילום: אינג אימג')

נדרשת כאן תוכנית לאומית שתחייב את מפעלי התעשייה בישראל להשתדרג למפעלים חכמים. התוכנית צריכה לשלב עידוד ממשלתי, ובמקביל מתן הנחיות ברורות לפעולות אשר כל מפעל צריך לבצע כדי להפוך ליעיל יותר ותחרותי יותר. כל זאת לצד עידוד לימודי ההנדסה ותוכניות לימוד ייחודיות להסבת אקדמאים למקצועות טכנולוגיים נדרשים. פעולות אלה יגדילו את היעילות ויביאו לפריון במשק, לצמיחתו ולשילובו בכלכלה הגלובלית.

משבר הקורונה הדגיש את הצורך בקיומן של תשתיות תקשורת איכותיות, טכנולוגיות מתקדמות ותעשיות עתירות ידע בתחומי המדע והרפואה. מאחורי כל טכנולוגיה מתקדמת עומדים אנשים, בשר ודם, מהנדסים שכל מטרתם וייעודם הוא ליצור לנו עולם טוב יותר, יעיל יותר ובריא יותר בכל תחומי החיים. בלי מהנדסים איכותיים ומיומנים אין לסטארט־אפ ניישן הישראלי יכולת קיומית.

המשבר גם העצים את בעיית הצעירים בשוק העבודה, בעיקר בפריפריה. צעירים אלה חוזרים אל שוק העבודה בקצב אטי. אם לא נסייע להם לרכוש מקצוע חיוני, אם המדינה לא תפעל לעודד ולהכשיר את דור המהנדסים הבא, נמצא את עצמנו מול שוקת שבורה, עם תעשיות בעלות פוטנציאל כלכלי אדיר אך ללא כוח אדם מיומן ואיכותי, ואף גרוע מכך: עם פצצה חברתית – זוגות צעירים על סף קריסה כלכלית.

תלמידים לומדים באופן מקוון, למידה דיגיטלית (צילום: נאור רהב)תלמידים לומדים באופן מקוון, למידה דיגיטלית (צילום: נאור רהב)

ההאטה בקצב הצמיחה של ענף ההייטק בישראל, עוד קודם למשבר, לצד ההיצע המוגבל של כוח אדם מיומן העוסק במקצועות ההנדסה, מחייבים את ממשלת ישראל לנקוט מהלכים מהירים: הגדלת היקף ההשקעה במשאב האנושי, לצד הגדלת ההשקעה במחקר ופיתוח פתרונות טכנולוגיים חדשניים, ותקצוב תוכניות לימוד ייחודיות להסבת אקדמאים למקצועות טכנולוגיים נדרשים. במקביל על המדינה להשקיע משאבים בהטמעת החינוך הטכנולוגי עוד בגיל הרך. הגדלת היצע כוח האדם במקצועות הטכנולוגיים תאפשר לעובדים שיגיעו לשוק העבודה להשיג תעסוקה איכותית ויצרנית.

המחסור במהנדסים הוא תוצאה של היעדר עידוד החינוך הטכנולוגי והמדעי במערכת החינוך לאורך שנים. הגיעה השעה לשנות את המשוואה: ביד אחת לעודד חדשנות ויזמות, וביד השנייה לתמרץ צעירים לרכוש ידע והשכלה בתחומי ההנדסה. 

הכותב הוא נשיא SCE, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון