המשבר הכלכלי והחברתי שנגרם מאז התפשטות הקורונה הוביל למשבר אמון חריף בין הציבור לנבחריו. הישראלים כבר לא מאמינים לנבחרים שלהם שיושבים בכנסת.

לפי מדד האמון השנתי של חברת הייעוץ האמריקאית אדלמן, עולה כי כ־75% מהציבור מביע חשש מפני פייק ניוז שמופץ לגבי המגיפה. בסקר שנערך בקרב 10,000 נשאלים מעשר מדינות (ישראל לא נכללה בהן) עולה כי בזמן של חרדה קיומית המועצמת על ידי משבר הקורונה, פונה האדם לקרובים לו ביותר, אלה שלדעתו יכולים לספק לו את הביטחון הדרוש לו.

הנשאלים בסקר ציינו את המעסיקים כמקור מידע אמין וכמי שלדעתם יכולים לפעול באופן יעיל ואחראי לטיפול במשבר. המעסיקים קודמים לרגולטור ולנבחרי הציבור. מרבית הנשאלים ענו כי הם מצפים ממקום עבודתם להגן עליהם ועל הקהילה המקומית, ורובם הוסיפו כי הם סומכים על מקום עבודתם בנוגע לאימוץ שינויים חוקתיים כמו ימי מחלה בתשלום או מניעת הגעה לעבודה. אפשר להניח שדברים דומים מרגיש גם הציבור בישראל.  

הפגנת הדגלים השחורים סמוך למעון ראש הממשלה בירושלים (צילום: מרק ישראל סלם)הפגנת הדגלים השחורים סמוך למעון ראש הממשלה בירושלים (צילום: מרק ישראל סלם)

הנושא החשוב שעומד על הפרק כיום הוא כיצד להימנע מהפצת הווירוס. זו כנראה הסיבה לכך שרוב הנשאלים טענו כי הם היו רוצים לשמוע מהחוקרים והמדענים, ופחות מהפוליטיקאים. הציבור, ולא רק בישראל, חושש מפוליטיזציה של המשבר.

בישראל המצב גרוע במיוחד: הסמכות של משרדי הבריאות והאוצר כגופים שמשרים אמון וביטחון התערערה מאוד בעיני הציבור בחודשים האחרונים. אין כרגע אף גוף ציבורי במדינה שיכול ליצור אמון במהלכי הממשלה, ולפיכך מתגברות הקריאות שמבקשות להטיל את ניהול המשבר על צה"ל ומערכת הביטחון, שהם שני הגופים שעומדים בראש מדד האמון הישראלי במוסדות הציבוריים.

# # #

ההפגנות ולצדן המראות של האלימות והזעם, כמו גם מספר הנדבקים הגבוה, מבשרים על משבר הולך ומתגבר בין הציבור להנהגת המדינה. משום שהמשבר אינו מנוהל כפי שהציבור מצפה, נוצר קרע עמוק, רגשי וחריף, ומתגברת תחושת הנטישה וההפקרה.

שיעור הצעירים בקרב המוחים והמאוכזבים גבוה במיוחד. מחצית מבין דורשי העבודה בחודשים האחרונים הם צעירים, ורק כחמישית מהם דיווחו על חזרה לעבודה. יש לראות בכך איתות למי שמתכוון להתמודד בבחירות הבאות.

ככל שהמגמה תימשך כך יעמיק הקרע, יגברו חוסר האמון והכעס על הממשלה וחברי הכנסת, ואיתם יגברו גם תחושות של חרדה ואי־ודאות. ככל שנבחרי הציבור ימשיכו לשדר חוסר אונים ותחושה של חוסר שליטה, ככל שהם ימשיכו להתלבט ולמסור הנחיות פתלתלות במקום הוראות ברורות ומסודרות, ככל שהם ימשיכו לעסוק בנושאים שוליים שלא קשורים ישירות בקורונה ובהשלכותיה - המשבר הכלכלי יעמיק אף הוא ואיתו חוסר האמון.

עימותים בין המפגינים למשטרה לאחר מחאת העצמאיים בת''א (צילום: אבשלום ששוני)עימותים בין המפגינים למשטרה לאחר מחאת העצמאיים בת''א (צילום: אבשלום ששוני)

במקביל, הולכים ומתרחבים הפערים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, והם מהווים איום של ממש על ההנהגה. ערכים כמו סולידריות, ערבות הדדית ועזרה לחלשים בחברה כבר לא מאפיינים את החברה הישראלית, והאלימות גוברת.  

הגיעה העת שנבחרי הציבור יבינו את המצב לאשורו ויפנימו את הסכנות הטמונות בו. זה הזמן למנות פרויקטור שינהל את המשבר. אדם שיזכה לאמון השרים הרלוונטיים ושינהג בשקיפות מלאה מול הציבור.

הגיעה השעה לא רק להצהיר שהמגיפה אינה קשורה לפוליטיקה - אלא גם להתעלות מעל שיקולים פוליטיים צרים ולתכנן את העתיד. אף על פי שטוענים שהזיכרון הציבורי קצר, אני מאמין שהציבור יבוא חשבון עם מנהיגיו ויאמר את דברו בהתגברות המחאה, ובבוא היום גם בקלפי.

הכותב הינו ראש השב"כ לשעבר ונשיא חברת CGI למודיעין עסקי
[email protected]